פרק 6

407 26 1
                                    

גיל רצה לפנימייה ושמעתי שהיא בוכה. היה לי עצוב עליה היא בכתה והיה לה קשה והוא פשוט המשיך בחיים שלו? ועוד כאן בספסלים שכולם יכולים לראות ולרתק אותם לפנמייה?

אני וקמרון פשוט נשארנו לעמוד שם. בהלם.
שתי דקות אחרי שהיא מתנשקת עם מישהו היא הולכת למישהו אחר??
זה גדול עליי כל הדרמות האלה לא רציתי להיות קשורה לזה מהתחלה פשוט עליתי לפנימייה וישבתי. עם גיל.

"את יודעת למה אני שמחה?" שאלה
"למה?" שאלתי
"כי לפחות ראיתי ואני יודעת שזה קרה" אמרה
"צודקת. עדיף מלא לדעת ולחיות איתו בשקר" אמרתי ונשכבתי והיא ישבה במיטה שלי.
"רוצה לדבר?" שאלה "ברור על מה?" שאלתי "עלייך עליי" אמרה והנהנתי אני תמיד אוהבת לשמוע סיפורים

"אני באתי לפני שנתיים עם בר ותומר תמיד היינו ביחד עד שכולם התפצלו לכל מיני חברויות.. והיו לי קצת בעיות של ריבים במשפחה על הכסף ואמא שלי העדיפה לשלוח אותי לפה...למה את פה?" שאלה

"יש לי אחות תאומה זהה אבל מבדילים בשיער שלי חלק והיא תלתלים...קוראים לה שירה פעם היא הסתבכה בקטטה עם חבר שלה והם הרגו את אותם אנשים עם אקדח. דיברו על זה בחדשות ואמרו ילדה למשפחת ג'והנסון. הבעייה שהיה כובע גרב שהסתיר את השיער אז שירה האשימה אותי. והיו עוד מלא מקרים כאלה עד שהעדיפו לשלוח אותי לפה" אמרתי

"וואו! זה נוראי את חפה מפשע" אמרה והנהנתי בחוסר ברירה "אני מצטערת" אמרה "זה בסדר" אמרתי "מצאת לך פה מישהו?" שאלה "אממ לא" אמרתי "למה לא? אני התאהבתי בתומר ישר שבאנו לפה"

אמרה וחייכתי "כי לי שברו את הלב ובגדו בי ואני לא מתכוונת להתאהב שוב" אמרתי והיא השפילה מבט "סורי" אמרה ובר נכנסה מחויכת "חשבתי שהיא חברה" לחשה גיל בשקט ועצמתי עיניים... זה גדול עליי להיות בעסק הזה אני חדשה אני לא רוצה את כל זה על הראש שלי.

Life in a boarding schoolWhere stories live. Discover now