בר וגיל נכנסו לחדר "אני זזה לתומר אז אחר כך תרדו לארוחת ערב אנחנו כבר נבוא" אמרה גיל ויצאה "סאם בואי אני יעשה לך פה סיור ונכיר" אמרה בר "טוב" אמרתי ויצאנו
ניסיתי להיות אופטימית. כמה שאפשר.
ירדנו למטה והיא הראתה לי את הקפיטריה ואת הבריכות וחוות הסוסים "איך זה שיש רק שתי בניינים של פנימייה?" שאלתי "כי זה פנימייה של טחונים לא לכולם יש את זה" אמרה בר
"טחונים? איך את מדברת ככה אם גם את פה?" אמרתי "לא מבחירה...יש פה ילדים שרצו להיות פה כי יש בריכות ובנות ובנים...עושים פה כיף אותי ההורים הכריחו" אמרה "גם אותי" אמרתי "תיארתי לעצמי" אמרה וחייכה
"בואי נעלה שנייה ונחליף בגדים ואז נלך לקפיטריה בא לך?" שאלה בר "ברור אני חייבת להחליף" אמרתי ועלינו למעלה.
לבשתי אולסטאר שחורות גבוהות ג'ינס קצר צמוד וחולצה שחורה ויצאנו. בר לבשה סניקרס שחורות חצאית קצרה שחורה וחולצה אפורה.
"וואי מהממת יש לנו אותו טעם בבגדים" אמרה כשירדנו במעלית "לכי תדעי...אולי נסתדר" אמרתי "אנחנו חייבות להסתדר...גם אם לא אנחנו תקועות ביחד בחדר הזה לכל השנה" אמרה
"כמה זמן את פה?" שאלתי "שנתיים" אמרה "ואיך פה?" שאלתי "אני לא אוהבת כי אני בקושי מדברת עם מישהו...גיל היא החברה הכי טובה שלי אבל היא כל הזמן אצל תומר כבר שנתיים.. שלושתינו עברנו לפה ביחד" אמרה "אה אז עכשיו יש לך אותי" אמרתי מנסה להתנחם...לבית אני כבר לא יחזור.
הגענו לקפיטריה והיא היתה ענקית! כמו בבתי מלון עם ספות ושולחנות יפים ובר משקאות קלים "היי קמרון סוף סוף באת! זאת סאם" אמרה בר למישהו חתיך שנראה בן 19
"הופה מה קורה? אני קמרון המדריך החדש שלך בפנימייה שמח שהצטרפת אלינו יהיה לך כיף" אמר וחייכתי
חיוך מאולץ...הוא הלך משם והתחלנו לאכול. לא היה לי תאבון
"את הילדה החדשה? תבואי היום לחדר 231 המיטה שלי כבר מסודרת בשבילך" אמר ילד ג'ינג'י "תקשיב ג'ים יאפס היא לא בשבילך! מה אתה לא מבין?? לך לחברות שלך" אמרה בר "לא התגברת על זה עדיין אה?" שאל "על מה הוא מדבר?" שאלתי והיא שתקה
YOU ARE READING
Life in a boarding school
Véletlenאוקיי. מאיפה הכל התחיל? סאם, ילדה למשפחה עשירה, לא עשתה צרות ולא התחצפה נשלחת לפנימייה רק כי אחותה התאומה האשימה אותה בדברים נוראיים שהיא לא עשתה. נוראיים מאוד. הפנימייה ששולחים אותה אליה היא פנימייה של עשירים כמוהם. אבל סאם אף פעם לא התלהבה מהכסף...
