"סאם רדי לפה מהר כמה כבר אפשר לומר?!" צרחה אמא וירדתי עם המזוודות "בסדר! התלבשתי!" אמרתי "למה האיפור? אני לא רוצה לשמוע שיש לך חבר!" אמרה
"זה לא איפור... זה רק קצת מסקרה וואי איזה לחץ" אמרתי ושמתי את הדברים באוטו שמתי אוזניות ושמעתי שירים הנסיעה הייתה מאוד ארוכה ומשעממת "הגענו" אבא אמר ויצאתי עם התיקים "מה עם נשיקה לאבא?" שאל והתעלמתי "אני מצטער" אמר והתקדמתי ללכת
נעמדתי מול שטח ענקי עם בניינים ומדשאות שמעתי את האוטו מתניע והשפלתי מבט. זהו הגעתי "את בטח סאם" אמר גבר נאה וגבוה "כן.." אמרתי "יהיה לך פה טוב הכל בסדר. בואי אני יראה לך את החדר" אמר והוביל אותי לבניין לא גבוה במיוחד.
נכנסנו ועלינו במעלית "כאן החדר שלך חדר 343" אמר ונתן לי מפתח "תודה" אמרתי ונכנסתי "היי את בטח סאם היי אני גיל יהיה לנו ממש כיף ביחד יש פה בריכות ובנים מושלמים שאת לא מבינה" אמרה ילדה עם שיער מתולתל "נו גיל כבר התחלת לחפור? עזבי אותה היי אני בר" אמרה ילדה עם שיער שחור כמו שלי והם צחקו
"היי.. אני סאם" אמרתי ונשכבתי על המיטה ושמעתי שירים פשוט זלגו לי דמעות מהעיניים. לא יודעת איך זה קרה... "אממ..סאם אני מצטערת אנחנו נשאיר אותך לבד.. אם את צריכה משהו אנחנו ניהיה בחוץ" אמרה בר ומשכה את גיל לבחוץ.
שירה התקשרה אליי. אחותי.
#מה את רוצה??
#הלו שטן איך שם?
#מה את רוצה מפגרת? אני פה בגללך!
#גאה בעצמי
#אמן תמותי אמן!
#אחרייך...רגע! אני שומעת שאת בוכה??
לא יכולתי וניתקתי.
לא רציתי שהיא תשמע שאני בוכה...בגללה! החיים שלי נהרסו בזמן שהיא בעיר עם כל המשפחה והחברים שלה...שפעם היו גם שלי.
YOU ARE READING
Life in a boarding school
Randomאוקיי. מאיפה הכל התחיל? סאם, ילדה למשפחה עשירה, לא עשתה צרות ולא התחצפה נשלחת לפנימייה רק כי אחותה התאומה האשימה אותה בדברים נוראיים שהיא לא עשתה. נוראיים מאוד. הפנימייה ששולחים אותה אליה היא פנימייה של עשירים כמוהם. אבל סאם אף פעם לא התלהבה מהכסף...
