Dangerous Love [1]

פרק 34- אחוות נשים

רפאל-

החדשות לא היו טובות, אלכסנדר נמחק מפניי האדמה כאילו לא היה קיים. ברונו יצא לדירתו לפני כמה דקות, רומז לי על הבחורה החדשה שלו. כל פעם מזיין שם סטוצית אחרת, זאת הסיבה שיש לו דירה. אני לא צריך לשמוע את הגניחות שלהן כל הלילה.

ברונו... הוא חי על סטוצים ועל זיונים קבועים. הוא לא לוקח זוגיות כמשהו רשמי, ולא לוקח זאת ברצינות.

"אני לא מבין איך אתה מסוגל לחיות עם אישה אחת כלכך הרבה זמן" הוא אומר לי ואני מסניף את הסיגריה אל ריאותיי לפני שעונה לו.

"היא מיוחדת ברונו" אני בוהה בסילביה המשכשכת את רגליה בבריכה הענקית שבחצר "כשתמצא את האישה הנכונה שלך, אתה לעולם לא תעזוב אותה".

ליליאן יורדת במדרגות ומתחילה לצחקק, על פניה הבעה מופתעת "אתה אומר דברי חוכמה בפעם הראשונה בחיים שלך" זו עקיצה ואני מגלגל את עיניי.

"אני תמיד אומר דברי חוכמה ליליאן, את בוחרת להתעלם מהם" ליליאן האוחזת במגבת ומגלגלת את עיניה "מה שתגיד".

היא יוצאת אל הבריכה ומצטרפת אל סילביה, המפנה לה את ראשה. דפיקה על דלת האחוזה נשמעת ואני ניגש לפתוח את הדלת, מולי הבחורה הגינגית שאליה לא התגעגעתי.

"אני חושב שטעית בבית" אני אומר לבלה הנדחסת אל האחוזה.

"אוייש תשתוק כבר, ותפסיק לעצבן אותי" אויי.. בלה.. מעולם לא אפסיק לעקוץ אותך מכיוון שגם את לא מפסיקה. היא פשוט נודניקית מעצבנת.

"בלה!" קוראת לה ליליאן "בואי תצטרפי".

סילביה והיא מתחבקות, ולאחר מכן היא מתיישבת יחד איתן.

"ממש אחוות נשים" ברונו נעמד לידי ונאנח "למה הן כאלה קשות?".

זה מה שהוא בוחר לשאול?!
אני מגחך.

"כי הן עם אגו בדיוק כמו שלנו" אני מתיישב בספה הגדולה, נזכר בכל הרגעים שסילביה מסרבת להיכנע לי. נזכר בכל הרגעים שהיא מתגרה בי.

"פאק.. אתה צודק" ברונו עונה ויש לי תחושה שהוא שם עין על בת מסוימת בבריכה.

"תזיין אותה ותשכח אותה" אני אומר לו, כבר חודש שבלה לא מאפשרת לו להתקרב אליה ולהיכנס לה ללב.

"היא לא קלה כמו שחשבתי" ברונו אומר בקול חלש, "אבל אל תדאג, זה יקרה בקרוב".

אני מגחך "זה מה שאמרת לי גם בפעם הקודמת".

ברונו נועץ בי את עיניו וקם מהספה "הפעם אני רציני".
_______________________________________

סילביה-

בלה היא אישה עם ביטחון מטורף, מעולם לא ראיתי אחת כמוה. אומנם ליליאן קטלנית ומסוכנת אך בלה, יש לה פה ותגובה לכל פאקינג דבר. היא תרצה לומר תמיד את המילה האחרונה.

"המים האלה פשוט גן עדן" בלה אומרת וקופצת ראש לתוך הבריכה. אני מניחה את ידי על פניי כדי שלא אתרטב יותר מידי. היא מוציאה את ראשה מתוך המים ויורקת כמות מים קטנה מפיה. לא תכננתי לשחות אלא רק לשכשך את הרגליים. אני לא בבגד ים.

"בהחלט, אני מסכימה איתך" ליליאן מצטרפת אליה וקופצת גם ראש "קדימה סיל, גם את".

"אני אוותר" אני מצחקקת "אני לא לבושה בבגדים מתאימים".

מבטיהם של ליליאן ובלה נראו מרושעים ועוד לפני שקלטתי מה קורה רגליי נמשכו מטה וגופי צלל לתוך המים כשאני בבגדים רגילים.

"פאק" אני נושמת אוויר כשמוציאה את ראשי מתוך המים הקרירים והן צוחקות "השתגעתן לגמריי".

תוך שניה רפאל וברונו כבר נעמדו מעלינו על שפת הבריכה.

"שתיים על אחת, זה לא היה הוגן" רפאל אומר ושולח את ידו אליי עוזר לי לצאת מהמים.

"אל תדאג, אשתך נהנתה מאוד" בלה מחייכת אליי ואני מגלגלת את עיניי יודעת שיחסיהם מורכבים על עקיצות.

"בלה" קולו המזהיר של רפאל עולה על לחישה, אני מניחה את ידי על שלו ומשנה את הנושא "אני צריכה מגבת, תוכל לתת לי?".

רפאל מביט בי ואז מתרחק.

"את שובבה" ברונו הפעם מתכופף על שפת הבריכה ואומר זאת לבלה המצחקקת.

"רוצה לראות עד כמה?" היא מתגרה בו, חיוך טיפשי נפרש על פניו של ברונו.

בלה מתקרבת אל שפת הבריכה ונעמדת על קצות אצבעותיה "תתקרב קצת, נשיקה קצרה".
ברונו והיא במרחק נגיעה זה מזה, הוא עוצם את עיניו ואז נסוג לאחור "אני לא טיפש מספיק כדי ליפול למלכודת המתוקה שלך".

אני מגלגלת את עיניי ודוחפת את גופו אל המים, ברונו צולל ומשפריץ מים לכל עבר ואז יוצא החוצה ומביט בי בכעס משולב בשעשוע "את תשלמי על זה".

"אני לא חושבת" אני מסתובבת על עקביי ומתנגשת ברפאל האוחז במגבת שהביא בשבילי. מבטו נע ביני לבין ברונו הסחוט במים.

"הספקתי להתייבש" אני מחייכת חיוך מתוק לרפאל המגיש לי את המגבת "אבל אולי ברונו צריך את זה".

אני קורצת לבנות והן מצחקקות בזמן שברונו נוהם בכעס "אתן תשלמו על זה ובמיוחד את" האצבע המאשימה הייתה עליי.

"עד לאישתי ברונו" רפאל מתערב ואני נכנסת חזרה לאחוזה, נזכרת כמה כוח יש בידי כשרפאל מגונן עליי בצורה אובססיבית כלכך.

הוא כלכך אובססיסי שזה מפחיד.