Dangerous Love [1]

פרק 19- שיכור, מבצע

סילביה-

"אתה פשוט גאון" אני קופצת על ברונו בחיבוק שמיד מוריד אותי אל הרצפה.

"אם רפאל רואה אותנו ככה הוא תולה אותי" הוא מגחך לעברי ואני מגלגלת את עיניי "הוא פשוט קנאי".

ברונו הצליח לשכנע את רפאל שיסכים לי לצאת לקניות ברחבי העיר. אני לא יודעת איך אבל ברונו עשה זאת בשבילי.

אנחנו מגיעים למתחם ענק ואני בוהה בו בהערצה והתלהבות. הרבה זמן לא יצאתי מהאחוזה שלהם וסוף סוף אני רואה את העיר.

"נו, מאושרת?" ברונו מתקדם ואני אחריו מתפעלת מהיופי של המקום. זוגות מצחקקים בכל פינה, הכל נראה כלכך יפה.

"מאוד" אני טופחת על כתפו "ואתה אבו גבר".
ברונו מביט בי ולאחר רגע פורץ בצחוק "אני מקווה שזה ביטוי חיובי סילי".

שם החיבה הזה הפתיע אותי, פעם ראשונה שהוא משתמש בו.

"גם אני יכולה להמציא לך כינוי" אני חושבת ואז פולטת "ברו".

"זה נשמע מגוחך, כדאי שתוותרי" הוא אומר לי תוך כדי שאנחנו חולפים על פני אנשים בדרך לאיזו חנות.

"הולכים לאכול" ברונו כאילו קורא את מחשבותיי "מקווה שיש לך מקום בבטן".

סיימנו לאכול, הפנקייקים היו מפנקים ומתוקים בצורה מושלמת. קניתי כמה שמלות שברונו אמר לי שאם רפאל יגלה שאישר לי לקנות אותן הוא לא ישאר בחיים וגם השמלות לא.

"יש לי שירותים, אני תכף חוזרת" אני מנצלת את הרגע שמצאתי שירותים קרוב והוא מהנהן.

"אני ממש פה מחכה לך" הוא מבטיח לי ואני מחייכת והולכת אל השירותים. אני נכנסת ובוחנת את עצמי במראה, כן.. אני אובססיבית למראות. כל אישה אובססיבית לזה ולגוף שלה.

"את מוכרת לי" קול של גבר נשמע מאחוריי. אני רואה אותו דרך המראה ואז מסתובבת. הוא שיכור, הוא נראה כלכך שיכור.

"סילביה, מצלצל לך מוכר?" אני עוקצת אותו ובאה לצאת מהשירותים, מאבדת כל חשק להתפנות. השירותים היו ריקים מלבדינו. החצאית הקטנה והקצרה שלבשתי משכה את תשומת ליבו של השיכור יותר מידי.

בבת אחת הוא מצמיד אותי אל השיש, נדבק אל גופי כמו מסטיק.

"תשחרר" אני נוהמת, מרימה את ידי לתת לבחור השיכור הזה כאפה אך הוא עוצר את ידי באמצע הדרך.

"הנסיכה של המאפיה בשיקגו" הוא לוחש באיטיות כאילו התשובה נחתה עליו רק עכשיו
"הנסיכה של העולם התחתון, יש עלייך הרבה שמועות".

אני מנסה להתנגד עם גופי לבחור ללא הצלחה ואני משתנקת בהפתעה כשידו נוגעת בירכי ונכנסת אל מתחת לחצאית, ממששת לי את ירכי ועולה אט אט לאיברי.

"תשחרר, מה לא פאקינג מובן" אני מרימה את קולי ומנסה להדוף את הבחור השיכור והסוטה הזה שלא נותן לי מרחב נשימה. כל גופו בריח אלכוהול. הבחור הזה לא שפוי לגמריי. הוא יאנוס אותי פה.

"ששש, את אלוהית" הבחור הזה עושה לי בחילה. ידו מלטפת את תחתוני ואני מרגישה את הרעד שברגליי, הסטרס מתחיל. ככה הרגשתי בכל פעם שאלכסנדר נגע בי.

חוסר שליטה עצמית. חוסר אונים מוחלט.

לא הייתי מסוגלת להסתכל לעיניו השחורות והמטונפות ברוע בזמן שמישש את איברי מבעד לתחתון. לא הייתי מסוגלת לדבר או להגיב. שקטה. זה מה שהייתי.

גופו נמשך מעליי בפראות, נופל אל הרצפה.

"חתיכת אידיוט מזדיין" ברונו נוהם, מבט רצחני נשקף מעיניו "יש לך בדיוק שלוש שניות לעוף מכאן לפני שאני מפרק לך את הפאקינג צורה!".

הבחור רץ, ברח.

"פחדן" ברונו מסנן ואז פוגש במבטי המבועת והמזועזע "הוא לא פגע בך?".

"הוא לא הספיק" אני מתאוששת ומסדרת את החצאית שלי, שוטפת את פניי שוב כדי למנוע את הדמעות שלי שמאיימות לצאת.

"בואי נחזור לאחוזה סילי, אני לא רוצה לקחת סיכון" הוא מושך את ידי לרכב ואני לא מתנגדת.
_______________________________________

רפאל-

"עוד יומיים יוצאים למבצע נקמה על כך שניסו לחטוף את אישתי. הולכים לזיין את היפנים האלה ולהוריד להם כמה מאות חיילים" אני מודיע לברונו ולשאר החיילים שעומדים בכמה שורות. כולם מהנהנים ומצדיעים לי.

"אני מובן?" אני אומר בקול הקאפו שלי.

"מובן" כל החיילים עונים ללא היסוס.

ידעתי שסילביה מצוטטת לנו, הבחורה סקרנית וזה מושך אותי.

"צאי משם" אני אומר בשיעמום, סילביה יוצאת מאחורי הקיר ומגלגלת את עיניה "אל תעשה את זה, אל תיכנס לשטח האויב".

אני מגחך "אין לך אפילו את הזכות להעיר לי על זה" אני מזכיר לה את הפעם שפלשה לשיטחי.

"זה לא אותו הדבר, תגיד לו ברונו" היא מתגוננת ומשלבת את ידיה באי הסכמה "אני לא מאשרת לך לעשות זאת כנקמה על שמי".

ברונו שותק.

"ברונו!" היא נוזפת בו.

"מצטער סילי, זה לצורך ההגנה שלך והנקמה שלנו" אני מהנהן לתגובתו.

"ברונו צודק נסיכה. תפסיקי לדאוג, אנחנו נחזור בריאים ושלמים" אני מבטיח לה והיא רושפת בזעם.

"זה מה שהם רוצים!" קולה רועד "הם מכינים לכם מלכודת".

ליליאן מתערבת ומפתיעה אותי באמירתה "סיל, אני מבטיחה לך שהם יודעים מה הם עושים. אין לך מה לדאוג מהבעל היקר שלך".

"אני לא דואגת לו" היא פולטת בשקט ואני מתעמת איתה בעזרת קרב מבטים שבסופו היא משפילה את ראשה.

"זה כי אני לא רוצה שתסכנו את עצמכם למעני!" היא מנסה להסביר את הצד שלה בסיפור.

"תוותרי סילי, זה לא הולך לקרות" ברונו אומר והיא עוזבת את המקום בלי לומר מילה.

אני צועד אחריה אך ליליאן מניחה את ידה על שלי "אל תלך, היא כרגע מרגישה כעס ואשמה. אני אלך לדבר איתה".

אני מודה לליליאן ופונה יחד עם ברונו לאימון בזירת הקרב. למרות שאני וליליאן מתנהגים זה לזה בלא מעט נחמדות, אני אוהב אות אחותי ולא אתן ששום דבר יפגע בה. היא בחורה חכמה, היא יודעת לקלוט מצבים מורכבים בעוד שגברים כמונו לא מבינים בזה כלכך.