הוא רכן קדימה וידו נחה על לחיו של יונגי, ואז הוא הצמיד את שפתיו לשל המבוגר יותר. יונגי צייץ אבל נישק בחזרה, וכשהם התנתקו הוא היה כולו סמוק ולא העז להביט בפניו של טאהיונג. הוא כחכח בגרונו ומיהר להתעסק בתיק שהביא איתו. "אה, אתה רעב? הבאתי קצת אוכל ומים. לא ידעתי מה תרצה אז הבאתי כמה ליתר ביטחון. אה, יש גימבאפ ואוניגירי וחביתה מגולגלת ו-"
"היונגי זה בסדר, אני אקח את הגימבאפ." טאהיונג צחק. בדרך כלל הוא היה זה שנעשה ביישן ומובך, לא להפך. זה היה מרענן, וגם חמוד. הוא הביט ביונגי מפשפש בתיקו בידיים לא יציבות, ואז לקח את ידיו בשלו כדי לגרום לו להביט בו שוב. הוא עדיין היה סמוק, ואולי אפילו יותר ממקודם.
"היונג, זה בסדר. הכל בסדר. זו בסך הכל נשיקה. כולכם מקבלים ממני נשיקות, כי אני אוהב אתכם. וזה גם בסדר להיות מובך, כי זה משהו חדש עבורנו ואנחנו עדיין רק מנסים. אוקיי? אתה לא צריך להרגיש שאתה צריך להתחבא בכל פעם שקורה משהו שגורם לך להרגיש, אה,, טוב, שונה. אנחנו כאן כדי להכיל את הרגשות האלה, אוקיי?"
יונגי נאנח. הוא השפיל את מבטו שוב לידיהם שעדיין היו מחוברות וניסה למצוא את המילים.
"אני... מאז אותו היום בבית החולים, כשעוד היית מאושפז ואמרת לי להיפתח יותר, אני שמתי לב הרבה יותר להתנהגות שלי לעומת שלכם." הוא אמר, "ואני מנסה לשנות את זה - באמת, באמת, מנסה - אבל אני פשוט לא מצליח. זה לא קל לי בכלל, ואני לא יודע מה לעשות."
"היונגי," טאהיונג אמר ברכות, "אתה לא יכול לשנות את ההתנהגות שלך ביום, ובטח לא כשמדובר במשהו כזה גדול. אתה צריך זמן. ואתה צריך עזרה." הוא חייך. "ויש לך אותנו. אנחנו כאן בשבילך היונגי, בדיוק כמו שכולכם הייתם כאן עבורי. וזה כל כך קשה לסמוך על אנשים, אפילו אם הם הכי קרובים אליך בעולם, אבל לכן אנחנו צריכים לעבוד על האמון בינינו. ואנחנו נעבוד עליו. ונעזור לך, וכולנו נעזור אחד לשני בכל דבר שנצטרך. המפתח הוא תקשורת, בייבי."
יונגי הסמיק והשפיל את ראשו וטאהיונג קלט באיחור של רגע שהוא קרא ליונגי בייבי.
?!?!??!!???!??!!
הוא??קרא ליונגי????בייבי???????
הם שניהם כחכחו בגרונם במבוכה.
"....תודה טאהיונגי. אתה באמת עוזר לי. והמילים שלך תמיד, אממ,, מרגיעות אותי, אני מניח. הקול של נעים ואתה מדבר כאילו עברת חיים שלמים. אתה יודע מה אתה אומר ואתה בטוח במילים שלך, ורואים את זה. אני מעריך את זה בך. ואת העובדה שאתה משקיע מחשבה במילים שלך בשבילי. זה כל כך מתוק מצדך."
"אני אוהב אותך." המילים יצאו מפיו של טאהיונג בלי לחשוב. עיניו נפערו וידיו מיהרו לכסות על פיו, אבל יונגי רק חייך והשיב, "אני אוהב אותך גם."
---
אחרי שהם אכלו את האוכל שלהם וצפו עוד קצת בנוף, גם אחרי שהשמש כבר שקעה, הם חזרו לשפת האגם. הפעם טאהיונג התעקש שיהיה אחראי על המשוטים לפחות בחלק מהשייט, אבל התייאש מהר מאוד כשהבין כמה קשה זה באמת.
"איך אתה עושה את זה היונג?"
"התאמנתי."
טאהיונג רק צחקק. ברור שיונגי התאמן רק בשביל דייט אחד. הוא תמיד עושה, לא אומר. זאת שפת האהבה שלו. הם יצאו מהסירה והתהלכו בפארק הגדול שבו האגם היה לכיוון הרכב של יונגי, כששמעו מוזיקה עליזה ואז צעקות של ילדים שמחים.
"היונג! יונגי היונג, יש שם אוטו גלידה! בוא נלך לקנות גלידה!"
ויונגי נאלץ להיגרר אחרי כסוף השיער המצחקק.
הם קנו להם גלידה; טאהיונג גביע עם כדור גלידה בטעם שוקולד לבן ופירות יער, ויונגי בכוס לקח כדור של גלידת פיסטוק. הם ליקקו בהנאה את הגלידה שלהם בעודם צועדים לרכב, ואז בנסיעה הבייתה שארכה חצי שעה, וטאהיונג נרדם.
כשהם הגיעו, יונגי מיהר לקרוא לנאמג'ון שיעזור לו להרים את טאהיונג הישן אל המיטה שלו מבלי להעיר אותו (וכמובן שהם צילמו תמונות כי הוא היה פשוט מתוק מידי).
כשהוא שכב במיטתו מוכן לשינה, יונגי חשב לעצמו שהדייט שלהם היה מוצלח.
★★★★★★★★★★★★★★★★★★★
לא הפרק הכי מוצלח שלי אבל אה😐
אניווייז באתי ללכת לישון (מיינד יו השעה היא 2:20 בלילה) ואז אמרתי שיט לא העליתי פרק ומהר באתי לפה לסדר לכם פרק נחמד שכולל אנשים נחמדים ותוכן נחמד🙂
טוב מה אתם עושים ערים בשעה הזאת לכו לישון לא הבנתיייייי חיים 😚😚😚
ČTEŠ
צחוקים
Fanfikce⚠️טריגר⚠️ בספר מדובר הרבה מאוד על הפרעות אכילה / הרעבה עצמית / תחילתה של אנורקסיה, לא מתאים לבעלי לב חלש / אנשים שיודעים שזה נושא קשה עבורם !!! הסוף טוב והדמות מתגברת על הפרעות האכילה שלה. • טאהיונג × BTS • כל הפרקים כבר מוכנים ויעלו פעמיים בשבוע, ב...
✔️פרק 35 - דייט #5 עם יונגי
Začít od začátku
