במהלך כל הערב הזה, ניסיתי בהתנהגותי לפצות על נפילת המתח הזו, זה לא הגיע לזוהר. רגשות האשם על כך חנקו אותי וגרמו לי לשחק איתה כל הערב במשחקי הדמיון שהיא נוהגת להמציא. הפעם, רגשות האשם שלי גרמו לי לאייש את התפקידים הפחות אטרקטיביים במשחקים של זוהר. למשל, אני הייתי המשרתת שלה והיא היתה הנסיכה היפה. היא היתה הרופאה שנתנה לי חמש זריקות בעזרת עט לחיץ ואני החולה שזקוקה בבהילות לסיוע רפואי. יש לה דמיון עשיר למדי, זה כנראה בהתחשב בעובדה שהיא בת יחידה והיא מוצאת את עצמה רוב הפעמים צריכה לשעשע את עצמה בכדי לזכות בתעסוקה, ולא טלוויזיה זו לא אופציה קיימת אצלנו בבית. למרות העובדה, שאני גדלתי בבית חילוני לגמרי, צבי מגיע מבית חרדי ולא הסכים שנכניס טלוויזיה הביתה. זה מקור לכל היצר הרע, לדבריו. הנוף הנשקף מספות הסלון שלנו זו היא ספרייה מפוארת עמוסה בספרי קודש. זוהר רגילה, כך נולדה ולא מכירה משהו אחר, ואילו אני לעיתים קרובות הרגשתי מנותקת מהעולם.
כשזוהר התעייפה מלשרת כרופאה או למלוך כנסיכה היא ביקשה שאחמם לה חלב כמו שנהגתי להכין לה בבית לפני השינה. היא בירכה על המשקה החם והמתוק וביקשה להירדם בין זרועותיי, כמו שעשתה בתור תינוקת. כאילו מבקשת אותי אליה באופן מיוחד. אצבעותיה לופתות את חולצת הפיג'מה שלי, פן אברח לה מתוך שינה. כעת היא נמצאת עמוק בחלומות שלה, נחירותיה החלושות נשמעות ברחבי החדר ואילו אני, לא מצליחה להצטרף אליה למחוזות השינה. אני שוכבת ערה במיטה, מריצה במוחי את כל המחשבות שרודפות אותי כשקרקוש המפתחות נשמע בדלת, זו בטח אהובה. אני ממהרת להעמיד פני ישנה. הלב שלי חלש מידי כדי לשמוע ממנה חוויות מהפגישה עם עומרי.
לו רק אראה את החיוך המאושר שלה ואדע שזה בזכותו, הלב שלי יקבל התקף של מחלת הגעגוע. מחלת הגעגוע היא מחלה כרונית שלא עוברת, אני חולה בה מאז שיובל עזב. היא הוסיפה להתגבר בגופי כשעומרי עזב גם כן. לא רחוק כמו יובל, אבל מספיק רחוק ממני. אט אט, לאורך הזמן נחתכה כל יום עוד פיסה מחיי אחת אחרי השנייה. בעזרת הדחקות והסחות הצלחתי להשקיט את המחלה אבל כמו כל מחלה אלימה מידי פעם יש לה התקפים. היא תוקפת את כולי, משתקת את הגוף ושואבת את כל הכוחות שלי. אני כעת בסיכון להתקף כזה, ואפילו רופאה מיומנת כמו זוהר שלי לא תצליח לעזור לי.
אני עוצמת את עיניי כשגל חם וריחני מרחף מעלי, רגע אחריו נפרשת מעליי שמיכה נעימה וחמימה. זו אהובה. אני מכרבלת בחיקי את זוהר, עוד עטופה בחום שאהובה השאירה מעליה, זה משמש מזור לכל געגועיי ואני מצליחה ליפול לשינה עמוקה.
***
"זוריק" אני מנסה שוב לפנות אל ליבה, היא קמה באנטי להכל.
"אני רוצה היום להיות איתך, בבית" היא משלבת את ידיה בעקשנות על חזיה. זוהר היום קמה בתפקיד עורכת הדין, היא דאגה לקום מוקדם מהרגיל ולהכריז שהיא לא הולכת לגן החדש והמוזר.
YOU ARE READING
אֵלִי
General Fictionאלינור כולם אומרים שקרני השמש צבעו את שיערה בעצמם, והים הכחול שטף את עיניה- היהלום של אילת ככה קוראים לה כולם. השמיים של אלי נופלים על ראשה כשאחיה, אהוב ליבה, שגידל אותה מאז היתה תינוקת- נהרג. השמיים של אלי נעלמים לגמרי כשעומרי, חברו הטוב, בו היי...
