"אתה נהנה בינתיים?"
ג'אנגקוק הופתע שטאהיונג הוא זה ששואל ולא הוא עצמו, כי בחודשים האחרונים נראה לו שהצעיר יותר הוא זה שדואג למבוגר יותר. הוא לא שנא את זה, ולמען האמת- הוא אפילו קצת אהב את זה.
בתור הצעיר ביותר בחבורה, כולם התנהגו אליו קצת כמו אל ילד קטן. כולם תמיד דאגו לו, האכילו אותו ושילמו עליו, ניקו אחריו ודאגו שישאר במצב רוח טוב כמעט תמיד. זה היה מרענן לדאוג למישהו אחר פתאום, לעשות עבור מישהו אחר את מה שתמיד עשו עבור ג'אנגקוק.
עכשיו הוא דאג שטאהיונג יאכל, הוא דאג שטאהיונג ישאר במצב רוח טוב, הוא הוציא את טאהיונג לדייט (!), והוא טיפל בטאהיונג כשהיה זקוק לעזרה.
זה גרם לו להרגיש עצמאי יותר, ולהאמין שהוא מסוגל להיות במערכת היחסים הזאת ולהביא לתוכה משהו באמת מבלי להיות תלוי באחרים כמו ילד קטן שלא מסוגל לדאוג לעצמו ולסובבים אותו.
ג'אנגקוק נהנה לטפל בטאהיונג.
"אני נהנה מכל רגע שאתה לידי, לא משנה איפה אנחנו ומה אנחנו עושים. אני אוהב להיות איתך. אני אהנה אפילו אם סתם נשב ולא נעשה כלום, פשוט כי זה איתך."
סומק צבע את לחייו של טאהיונג פעם נוספת, והוא השפיל את מבטו בחיוך סודי כדי לא להראות כמה המילים של ג'אנגקוק - כל מילה ומילה - השפיעו עליו. הצעיר יותר רק הביט בו בחיוך ועיניים מלאות חיבה לפני שהוא חזר לאכול את הסו-טוק שלו.
"אתה.. בסדר עם זה שאתה צריך לדאוג לי כל הזמן?" טאהיונג עדיין לא התאושש, והוא החליט שהוא רוצה לחקור קצת את ג'אנגקוקי בעניין. "כלומר, אני ההיונג אז אני אמור לשמור ולטפל ולדאוג לך. אתה יודע, כמו שכל האחרים דואגים לנו. כי אנחנו הדונגסאנגים שלהם." הוא הסביר, "אז... לא היית מצפה שאני גם אדאג לך, בתור ההיונג שלך?"
הוא שיחק בידיים שלו במבוכה ולחץ, מודאג מהתשובה. ג'אנגקוק הניח את האוכל שלו פעם נוספת ובחן בעיניו את דמותו של טאהיונג.
הוא היה יפהפה, כפי שהיה תמיד, בתוך הסוודר הורוד החמוד שלו והלחיים הסמוקות שהתאמץ להסתיר. אבל הוא נראה לחוץ, ולא בטוח בעצמו, ונראה כאילו הנושא הפריע לו מאוד. ג'אנגקוק ידע שהוא צריך להרגיע אותו.
"א- היונג." הוא נאנח ולקח את שתיי ידיו של כחול השיער בידיו שלו. הן היו רכות וחמימות, וג'אנגקוק חשב שאפילו הידיים של טאהיונג יפות.
"תקשיב לי, היונג." הוא רצה לנסח את המילים היטב, "אני אוהב לדאוג לך. באמת. אני אוהב לטפל בך ולוודא שאכלת מספיק, ואני אוהב לעזור לך להסתכל על עצמך באור טוב יותר. אני אוהב את זה שאתה מרגיש מספיק בנוח איתי כדי לשתף אותי בקושי שלך, ושאתה סומך עליי שאהיה חזק מספיק נפשית ופיזית כדי לעזור לך או אפילו רק להקשיב לך כשאתה מספר לי על הצרות שלך."
YOU ARE READING
צחוקים
Fanfiction⚠️טריגר⚠️ בספר מדובר הרבה מאוד על הפרעות אכילה / הרעבה עצמית / תחילתה של אנורקסיה, לא מתאים לבעלי לב חלש / אנשים שיודעים שזה נושא קשה עבורם !!! הסוף טוב והדמות מתגברת על הפרעות האכילה שלה. • טאהיונג × BTS • כל הפרקים כבר מוכנים ויעלו פעמיים בשבוע, ב...
✔️פרק 32 - דייט #2 עם ג'אנגקוקי
Start from the beginning
