להתנדף-evaporate

יותר טוב בשתיים (58)

-נקודת מבט כריסטיאן-

״אנחנו צריכים לספר לכם משהו״ אומרת פריסיליה ונעמדת מהישיבה שלה. כל חברינו המבולבלים מביטים בה בשאלה ומניחים את כלי האוכל על צלחותיהם. ״מה יש פרקאר?״ מיילס זורק, ואוליבר מזעיף מבטו לכיוונו,״תפסיק להיות כזה חסר סבלנות״ הוא נוזף במיילס שמהנהן אליו בהסכמה, ושותק. אני לעולם לא הצלחתי להבין את הקשר שנרקם בין שניהם, אך לכרגע, אני מרוצה.

המפגש הזה שארגנו היה בדיוק כשסיימנו לארגן את הבית החדש שלנו, והזמנו את חברינו הקרובים לארוחה, בביתנו, המשותף. בהתחלה כשהתחלנו להריץ את הרעיון של העברת הדירה, התלבטנו באיזו מהעוזרות לבחור בעבור ביתנו החדש. אף אחד מאיתנו לא היה מוכן להתפשר על העוזרת הקודמת שלו, ולכן, פריסיליה הביאה את שתי הנשים החביבות שלה, מריה ונורה, ואני עצמי הבאתי את אמיליה.

שלושת הנשים התרגלו לבית הגדול והחדש, וחילקו ביניהן את העבודה הרבה. ועכשיו, כשגילינו שפריסיליה בהריון, ונושאת את פרי אהבתנו, אנחנו מרגישים שכל הקלפים מסתדרים בעבורנו. וכשכינסנו את הארוחה הזאת במיוחד בשביל לספר זאת לחברים שלנו שכבר מזמן הפכו חלק מהמשפחה שלנו.

״א..״היא ממלמלת, מאבדת את המילים, ואני נעמד גם בעצמי, ומתקרב אלייה, נעמד לידה ואוחז את ידה בתמיכה. ״אני...בהריון״ היא פולטת, והעיניים של כולם נפערות בהלם. לוק כמעט ומפיל את כוס המים שהחזיק, מיילס משתעל בחוזקה, וג'יימס מביט בנו פעור פה.

לעומת כולם,אוליבר הראשון להגיב. הוא קופץ מכיסאו, ורץ לפריסיליה שמרימה אותו על ידייה כשהוא צוהל בשמחה. ״יהיה לי חבר כל פעם שאני אגיע לכאן!אנחנו נשחק ביחד עם מיילי כשהוא יהיה בודד ועצוב!״ הוא אומר בחיוך רחב, ומתרפק בנעימות על זרועותיה של פריסיליה שנושקת ללחייו. ״אני ידעתי״ אומר לוק בחיוך רחב וערמומי והיא מגלגלת את עיניה במיצוי, כאילו שהם כבר דיברו ועברו על הנושא המון פעמים.

ג'יימס ומיילס קמים מכיסאם גם הם. מיילס מגיע אליי ותופח על שכמי בגבריות. ״ידעתי שיש לך זרע חזק״ הוא אומר בגאווה ואני מביט בו ונושם בסבלנות, מנסה להרגיל את עצמי לתגובותיו העתידיות והמיוחדות בלשון המעטה, של מיילס.

ג'יימס מגיע גם הוא אליי, ומחבק אותי. לאחר מכן הוא עובר לפריסיליה, ומחבק גם אותה בחום. ״מזל טוב, חברים.״ הוא אומר בחיוך ופריסיליה מחייכת ומהנהנת. ״את כבר יודעת מה יש לך?״ שואל ג'יימס ופריסיליה מניעה בראשה. ״אני עוד מאוד בהתחלה. אני בשבועות הראשונים, אבל עליי ללכת להבדק, וכנראה שנגלה בקרוב״ היא מחזירה ומיילס מביט בה ברצינות, ומניח את כל תגובותיו המשועשעות לרגע בצד.

״מה אמרו אימוש ואבוש?״ הוא שואל והיא מושכת בכתפיה באדישות. ״הם לא יודעים. אבל אני בטוחה שברגע שהם יגלו, הם ייקחו את זה קשה״ היא משיבה בחזרה ואוליבר מזעיף מבטו. ״למי אכפת בכלל מהאנשים האלה. הם מוזרים ומעצבנים״ הוא אומר בסנוביות,ומחבק את צווארה של פריסיליה אליו. ג'יימס מביט בו במבט רציני וחמור. ״אולּי, אנחנו לא אומרים על מבוגרים שהם מוזרים ומעצבנים, נכון? למבוגרים מגיע כבוד״ ג'יימס אומר בגישה חינוכית למדי, אך אוליבר מניד בראשו.