להתנדף-evaporate

הכספים (50)

-נקודת מבט כריסטיאן-

אנחנו נכנסים ליום השני שלנו באיטליה-בתור זוג מאורס. והיום הגיע הרגע שבעבורו הגענו, הדיירים הבעייתיים של פריסיליה. השעה מוקדמת במיוחד בבוקר, והגברת פרקאר, עוד ישנה עמוקות במיטתנו הנעימה שבמלון. ואני לעומתה עושה את דרכי לאחת מחנויות התכשיטים המקומיות.

העובדה שהצעתי לה להתחתן איתי, ללא שום טבעת, גורמת לי לגחך מעט. אני תמיד כזה מחושב, מדבר בהגיון. ופתאום, שהמילים הללו יצאו מפי ללא ריסון, ידעתי שזה הדבר הכי אמיתי שיכל היה לקרות בעבורי. והנה אני, פחות מיום אחרי המאורה, מחנה את הרכב שלי מחוץ לאחת מחנויות התכשיטים היוקרתיות בעיר. אני בטוח שאם אמא שלי הייתה שומעת שהצעתי נישואין לאהבה של החיים שלי, ללא טבעת, היא הייתה משתגעת.

אני מכבה את הרכב, ותוך שנייה אני כבר בדרכי לכיוון החנות. שומר חמוש ולבוש בחליפה שחורה ויוקרתית שולח לי הנהון רציני לשלום, ופותח את הדלתות בפניי. חנות התכשיטים נגלאת לפניי במלוא הדרה. זהב נמצא כאן בכל מקום, ונראה שאני היחיד שנמצא כאן לפרט המוכרת שבדלפק.

אני מתקדם לדלפק והיא שולחת לי חיוך והנהון, לוחצת את ידי. ״אדון מוריניו, איזה כבוד.״ היא אומרת בחיוך רחב שיניים ואני מהנהן באדישות, מתכוון כבר להגיע לחלק המעניין שאליו הגעתי היום. ״איפה טבעות האירוסין?״ אני שואל, מפזר מבטים רבים לתכשיטים שנמצאים בתוך דלפק הזכוכית.

״הן כאן. יש לך תקציב כלשהו שממנו לא תוכל לחרוג?״ היא שואלת, ומתקדמת מעט ימינה, מציגה למולי את מבחר הטבעות שנראה מעט דל ״לא, אין לי הגבלת תקציב.״ אני משיב. וחיוכה עולה.

״אם כך, אני מאמינה שתשמח לשמוע שכל הטבעות שלנו יוצרו בעבודת יד על ידי יהלומן איטלקי,מקומי. רוב התכשיטים כאן לא יורדים מכמה מאות אלפי יורו.״ טון קולה מתרברב ודק. אני מהנהן באדישות, מתכוון כבר להגיע לעניין. היא מחייכת חיוך רחב ומתקדמת עוד שלושה צעדים קטנים לימינה, ואני כבר מבין שבאזור זה בדלפק, ממוקמים רוב הטבעות.

למולי ניצבות מאות טבעות יפיפיות ויוקרתיות. כולן נראות ללא רבב. כשאני ממשיך להביט על הטבעות השונות, עולה במוחי רעיון. אני מיישר את מבטי עם המוכרת. מחליט לזרום עם הרעיון שכנראה ויהיה משמעותי במיוחד.

״תוכלו להכין טבעת בעיצוב אישי?״ אני שואל בהרמת גבה, המוכרת מהנהנת מיד. ״בטח אדוני, אני רק אצטרך שתקבע פגישה עם היהלומן, ומשם תוכלו כבר להתקדם.״ היא אומרת ועל פניי עולה הבעה מרוצה.

*

״זה הבניין. יש דיירים שעשו הוראת קבע חודשית שמעבירה אליי כסף קבוע חודשי..ויש כאלו שהאנשים שלי צצים לביקור חודשי אצלם בשביל לגבות את השכירות. לא מזמן התחלתי לקבל עדכונים מהאנשים שלי שאותם האנשים הספציפיים מבקשים הארכה בתשלום השכירות.. אז החלטתי להגיע בעצמי ולראות מה קורה כאן.״ היא אומרת כשאנחנו נכנסים יחד כשהדלתות נפתחות מלפנינו.