נקמה מתוקה💋

אפילוג

״איזבל, תגיעי לפה בבקשה״ קראתי לעברה, בעוד עיניי נחתו על העוגה הזרוקה על הריצפה. צעדים קטנים נשמעו ברחבי הבית, לכיוון המטבח. ״כן, אמא?״ קולה של איזבל נשמע. הרמתי את מבטי לעבר עיניה האפורות, ממש כמו של אליס. ״מה זה?״ שאלתי לעברה, מצביעה עם ידיי לעבר העוגה הזרוקה. חיוך מבויש עלה על שפתיה של איזבל. ״אני מצטערת אמא, זה פשוט נפל״ עיניה הגדולות נצצו. נאנחתי קלות. איך אפשר לכעוס על דבר כזה מתוק? ״הכל בסדר, פשוט תזהרי פעם הבאה. בסדר?״ חייכתי קלות לעבר איזבל שהנהנה. פתחתי את זרועותיי, בעוד גופה של איזבל קפץ עליהם. קירבתי אותה לחיקי. ״לעאזעל! תקחו את השטן הקטן הזה ממני״ צעקה נשמעה. הסטתי את מבטי לעבר איזבל. ״איזבל, איפה רפאל?״ שאלתי לעברה. היא הרימה את כתפיה כלא יודעת. צעדים קטנים נשמעו ברחבי הבית, לכיוון הסלון. הורדתי את איזבל מחיקי, מתקדמת לעבר הסלון.
מבטי נחת על רפאל, שאחז משהו חום בידו. ״אוי אלוהים..״ לחשתי בגועל. ״האם זה קקי?״ המשכתי. פתאום, הרגשתי צורך ענקי להקיא. צעדים נוספים נשמעו מאחוריי, גורמים לראשי להסתובב. ״אה..״ מתיאו עצר בבת אחת. ״אוקיי קודם כל, הילד חזק.״ טען מתיאו בהתנשפות. הרמתי את גבותי. ״אתה רוצה להגיד לי שילד קטן הצליח להביס אותך?״ שאלתי בגיחוך. מתיאו הניד בראשו לשלילה. ״לא.. אבל המנוול זרק עליי קקי.״ השיב מתיאו בגועל. אוי לי.. הילד הזה פשוט צרה צרורה. ״רפאל!״ קראתי לעברו. גופו הקטן התקדם לעברי ביחד עם הקקי בידו. עצמתי את עיניי בגועל, מנסה בכל הכוח לא להקיא. ״לך תזרוק את הקקי בבקשה״ קראתי לעברו. רפאל הביט לעברי עם עיניו החומות בחוסר מעשה. ״עכשיו רפאל!״ דרשתי. ״לעזאעזל״ מילמל רפאל. הסטתי את מבטי לעבר מתיאו במהירות. ״זה לא..״ מתיאו התחיל לומר. ״זה בהחלט לא אני לימדתי אותו.״ המשיך. ״כן, אני בטוחה.״ נאנחתי קלות, מרימה את רפאל לחיקי. ״אנחנו נדבר כל זה אחר כך״ זעפתי פנים לעבר מתיאו, כאילו מדובר בילד קטן. התקדמתי לעבר המקלחת ביחד עם רפאל, מורידה אותו בתוכה.
״אמא לא מקלחת!״ קרא רפאל. ״אתה חייב, יש לך ריח של קקי״ השבתי, פותחת את ברז המקלחת.

לאחר שסיימתי לקלח את רפאל, חזרתי איתו ביחד לכיוון הסלון, מבחינה באנה ואיזבל יושבות ביחד וצופות בטלוויזיה, בעוד ראשה של איזבל מונח על רגליה של אנה. חיוך קטן נפרש על פניי וחמימות הציפה את בטני. עיניה הגדולות של איזבל הביטו לעבר הטלוויזה, בעודה שקועה לחלוטין. איזבל שתי טיפות אליס, תרתי משמע. שיערה שחור ועיניה אפורות, ממש כמו אליס. קו הלסת שלה בולט ומחודד, ואפה קטן ומחודד גם הוא. ממש, מיני אליס. רפאל לעומת זאת, דומה לי. עיניו חומות, ושערו שחור, קו הלסת שלו גם הוא מחודד, בעוד אפו הקטן סולד.
את רפאל הבאנו שנה אחרי שאיזבל נולדה.
הושבתי את רפאל לצידי אנה ואיזבל. ״אנה, תוכלי לשמור עליהם טיפה?״ הסטתי את מבטי לעבר אנה. ״בטח״ הנהנה קלות.
השבתי בחיוך, מתקדמת לעבר המדרגות. אני צריכה מקלחת חמה, דחוף או שאתמוטט. לגדל שני ילדים זה בהחלט משהו קשה, במיוחד שאחד מהם מחבל בכל דבר שרואה. ממש צרה צרורה.
נכנסתי לתוך המים החמים באמבטיה, שמוצבת בחדרו של אליס ושלי. נאנחתי קלות, נותנת למים החמים לצרוב את עורי. הבטתי לעבר גופי, מבחינה בטבעת שנחה על האצבע שלי בצורה מהממת.
חצי שנה אחרי שאיזבל נולדה, אליס הציע לי נישואים. משהו שבהחלט לא חשבתי שיקרה, ומשום מה, גם לא חשבתי עליו אי פעם. אני מניחה שראשי היה עסוק בכל כך הרבה דברים. אפשר להגיד שאני ואליס עברנו הרפתקה אחת גדולה, ומאוד קשה.
מדהים איך יצאנו מה זה. לפעמים אני חוזרת לאחור, מדמיינת את ג'וליה שכלואה במרתף ביחד עם איזבל. היא בכלל לא הייתה מעזה לחשוב שזה מה שיקרה. עצמתי את עיניי, נושפת את האוויר הקר. שני ידיים נגעו בכתפיי, גורמות לי לסובב את מבטי במהירות ולהבחין באליס שמאחוריי. ״יום קשה?״ שאל בעודו מתיישב לידי, מחוץ לאמבטיה. ״בהחלט״ נאנחתי קלות. ״רפאל הסתובב בבית עם קקי ביד, ואמר לעזאעזל.״ המשכתי. אליס גיחך קלות, מניד בראשו כלא מאמין. ״הילד הזה צרה צרורה.״ המשיך לגחך. צחוק קטן נפלט מפי. גופו של אליס רכן לעברי, מניח נשיקה עדינה על שפתיי. לשונו ביקשה אישור לחקור את פי ביסודיות, בעוד ידיי הרטובות נחו על שיערו. אליס ניתק את הנשיקה, מתקדם ומצמיד נשיקות קטנות וחמות לצווארי. ״מה אומרת שנצא לדייט?״ מילמל אליס בין נשיקות. עצמתי את עיניי בעונג, נאנחת קלות. ״לא בדיוק אפשרי..״ גיחכתי. אליס הנהן קלות. ״אבקש ממתיאו לשמור עליהם״ השיב. ״את צריכה מנוחה, ואני צריך אותך. מגיע לנו קצת זמן לבד״ המשיך למלמל בין נשיקות. הנהנתי קלות, מסכימה איתו.
בזמן האחרון, לי ולאליס בקושי היה זמן לשום דבר. הוא היה עסוק עם המאפיה, בעוד אני הייתי עסוקה עם הילדים. ״בסדר״ הסכמתי.
אליס חייך קלות, קם ממקומו. ״תתארגני, נצא עוד שעה.״ קבע. הבטתי לעברו בחיוך, קמה מהאמבטיה החמה.