נקמה מתוקה💋

פרק 14

״לא! ממש לא״ אמר מתיאו לעברי בכעס בזמן שמזג לעצמו קפה. ״מתיאו נו! פעם אחת״ אמרתי, נאנחת. ״אני לא מכניס את הילד הזה לבית שלי.״ אמר מתיאו וגילגלתי את עיניי. ״הם ילדים! מה לעזאזעל אתה חושב שהם יעשו?״ שאלתי והבטתי לעברו. הוא התעלם משאלתי ולקח לגימה מהקפה שלו. עברו כמה ימים מאז שהם חזרו מהמשימה, ומאז אני מנסה לשכנע אותם לתת לאנה לארח את הילד שהיא מחבבת. ״מתיאו! הבטחתי לה שאדבר איתכם״ קראתי עוד פעם לעברו. הוא הניח את הכוס והסתכל עליי. ״אם אליס מרשה, אז אני ארשה״ אמר מתיאו ונאנחתי. אליס בחיים לא ירשה גם לא בעוד מיליון שנה. אני ומתיאו יודעים את זה. אליס ירד למטה והסתכל לעברנו. ״מה קרה״ שאל כשקלט את מבטי המעוצבן. ״מתיאו לא מרשה שאנה תביא את הילד שהיא מחבבת״ אמרתי, מוזגת לי קפה. ״מעולה. אני גם לא״ אמר אליס ולקח את הכוס מידי. ״היי זה היה-״ באתי להגיד. ״בוקר טוב נסיכה״ קטע אליס את דבריי ולגם מהקפה שמזגתי לעצמי. חוצפן. הוא החזיר לי את הקפה וקרץ לעברי. גילגלתי את עיניי ולקחתי את הכוס בחזרה, לוגמת ממנה. ״בבקשה. תתנו לה פעם אחת״ ביקשתי. בשלב הזה הייתי כבר מיואשת. הם לא מוכנים לשמוע שום דבר על הנושא הזה. מתיאו הסתכל לעברי בקוצר רוח. ״בבקשה״ לחשתי לעברו בייאוש. הוא הביט לעברי כמה שניות ונאנח. ״בסדר״ אמר ואליס הפנה את מבטו במהירות לעבר מתיאו. ״מה?״ שאל אליס והתקדם לעברנו. ״רק פעם אחת״ אמר מתיאו וחזר לשתות את הקפה. חייכתי בניצחון. ״ממש לא. הוא לא נכנס לבית שלי״ אמר אליס בקרירות וישב לידנו. הסתכלתי לעברו, מעוצבנת. ״פעם אחת״ אמרתי לעברו בהתחננות. ״בבקשה אליס!״ התחננתי פעם נוספת. ״סקסי שאת מתחננת״ אמר אליס וקרץ לעברי. כיווצתי את פניי בגועל, למרות העובדה שהדיבור שלו לגמרי הדליק אותי. ״רק פעם אחת״ הוסיף אליס וחיוכי גדל. אני לא יכולה לחכות לספר לאנה. ״אבל״ הוסיף אליס בקול מזהיר והסתכלתי לעברו. ״הם ישבו בסלון, או בחדר עם השגחה של מישהו״ אמר אליס. צחקתי לעברו, אך ברגע שראיתי את מבטו הרציני הבנתי שהוא לא צוחק. ״אתה רציני..?״ שאלתי בבילבול והוא הנהן לעברי. הסתכלתי לעברו בבילבול. אין סיכוי שהוא רציני. ״אני באמת מעוניינת לדעת מה עובר לכם בראש. לא באמת כאילו, מה אתם חושבים שהם יעשו? יזדיינו? אולי ירדו אחד לשני? אולי הם בקטע אלים? הוא יקשור אותה למיטה״ אמרתי לעברם בציניות, אך זה לא כל כך שיעשע אותם. אותי דווקא כן. הם ילדים קטנים. מגוחך שהם מציבים גבולות כאלה. כנראה הם ישחקו מחבואים או משהו.
בדרך לגן, סיפרתי לאנה שהיא יכולה להביא את הילד שהיא מחבבת לבית. אנה קרנה מאושר והתלהבות. זה לגמרי היה שווה את כל הימים הקשים של וויכוחים עם האחים האלה.
כשחזרתי הביתה, החלטתי לנצל את הזמן החופשי שלי ולצייר עוד משהו. לקחתי את אחד הבלוקים. עירבבתי לי כמה צבעים והתחלתי. הפעם חשבתי לצייר את הנוף של איטליה מהחלון שלי. נוף מדהים. התחלתי בלצייר את השמיים הכחולים, עם כמה ציפורים ועננים. המשכתי בלצייר את המגדלים הענקים שהנוף משקיף לכיוונם, ואחרי זה עברתי לים שהחלון השקיף לי. ״מה את עושה״ שמעתי קול מאחוריי וקפצתי בבהלה. הסתובבתי וראיתי את אליס עומד בפתח הדלת שלי. ״מציירת.. אתה לא אמור להיות בעבודה?״ שאלתי וסובבתי את מבטי, חוזרת לצייר. ״התעכבתי טיפה״ אמר בקלילות ונכנס לחדרי. ״מה את מציירת?״ שאל ונעמד לידי. יכולתי להריח את הבושם שאני כבר מכירה בעל פה. ״את הנוף״ אמרתי בפשטות ולקחתי את המכחול הכחול. ״לא חשבתי שציור זה תחביב שלך״ אמר והתקרב עוד יותר, מביט בציור. ״בחיים לא ראיתי אותך מציירת בכל הזמן שהיית פה״ הוסיף. ״זה בגלל שלא יצא לי. עכשיו יש לי זמן אז אני מנצלת אותו לתחביבים שלי״ אמרתי והמשכתי לצייר. הוא הנהן לעברי והמשיך להביט בציור. ״בכל מקרה, כדאי שאלך עכשיו״ אמר אליס והתרחק טיפה. הבטתי לעברו בחיוך קטן ״ביי״ אמרתי וחזרתי לציור. ״ביי נסיכה״ אמר לעברי. פרפרים התעופפו בבטני כששמעתי את הכינוי, כמו בכל פעם. הסתכלתי לעברו, רואה את החיוך המשועשע שלו. הוא יודע בדיוק מה הכינוי הזה עושה לי. גילגלתי את עיניי והתעלמתי ממבטו המשועשע. הוא יצא מהחדר וחזרתי לצייר.