~17~

948 51 1
                                    

אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק, היה אמור להיות לי טיול מחר אבל בסוף הוא היתבטל אבל הייתי עסוקה בלהכין דברים לפני שידעתי את זה אז לא היה לי ממש זמן.

קמתי במיטה, הפעם זיהיתי איפה אני, ג׳ייק לא היה במיטה וזה מוזר, קמתי מהמיטה, ישנתי בערך שעתיים אבל אני באמת לא בטוחה לגבי ג׳ייק, התעטפתי בשמיכה ויצאתי מהחדר.
הדלת לחדר ההוא שהחלטתי לקרוא לו חדר המשחקים כי זה בערך מה שעושים שם, הייתה טיפה פתוחה וראיתי שג׳ייק שם, למה הוא עושה את זה לעצמו ״היי״ אמרתי בזמן שפתחתי יותר את הדלת ״הכל בסדר, למה אתה פה״ ״אני לא יודע כמו שאת לא יודעת״ כן, גם אני לא יודעת למה רציתי שנדבר על הכל בחדר הזה ״בואו״ רציתי לקחת את ידו אבל הוא לא נתן לי, הוא שולט ״אני הולכת בחזרה למלון״ ״למה, את יכולה להישאר פה״ ״אתה בטוח, יש לי שם חדר״ ״אני ישמח שתישארי במיוחד בגלל שאת גרה בבוסטון״ ״זה די קרוב לפה אתה יודע״ ״ובכל זאת זו הפעם הראשונה שלך בני יורק״ חייכתי כי הוא צודק ״תספרי לי על עצמך, על המשפחה״ הוא אמר והתיישבתי לידו במיטה ״אני מעדיפה שלא, אני באמת לא מדברת על המשפחה שלי״ ״כלום״ ״כלום, ומה איתך״ אני יודעת שזה לא פייר שאני לא מספרת אבל זה קשה מידי ״סיפרתי לך שאני מאומץ ויש לי שני אחים״ ״מה אם ההורים שלך״ ״אמא שלי מנתחת ואבא שלי עוסק באדריכלות וגם בנדלן״ הורים מעניינים יש לו ״אתה אוהב אותם״ ״את ההורים שלי, כן מאוד״ אני שמחה בישבילו ״גם האחים שלך מאומצים״ ״כן״ הוא נראה מאושר שהוא מדבר עליהם, אני שמחה שהוא מרגיש שזו המשפחה שלו ״למה את מחייכת״ ״כי חשבתי שאתה אפל ואני שמחה לגלות שלא״ ״אפל, ככה את מתארת אותי״ הוא אמר והיה בקולו זיק של שעשוע ״אתה חייב להודות שזה תיאור די מדוייק״ ״מודה״ חייכתי ״את כל הזמן מחייכת״ ״כי אני מאושרת״ הוא התקרב אלי ״אני שמח שאת מאושרת״ הוא מדהים, אני שמחה שנשארתי, למרות הצדדים הרעים יש כל כך הרבה טובים.

״אין לך עבודה״ שאלתי אותו, ישבנו במרפסת של ביתו ושתינו יין לבן ואכלנו קרקרים ״יש לי אבל כבר פספסתי חלק מימנה ככה שאני כבר לא ילך, אני גם עובד עצמאי ואני ישרוד יום אחד שאני לא יעבוד בו״ ניו יורק יפה כל כך בלילה, וגם הוא, אני פשוט שמחה לקאות את כל היופי הזה ״מתי אני יצטרך לבוא לפה״ ״אממ הבנות באות בסוף שבוע, שישי שבת ראשון אבל חוץ מסוף שבוע את יכולה לבוא מתי שאת רוצה״ ״אוקי״ אין לי כל כך מה להגיד, אני מנסה להישאר בבועת האושר שעוטפת אותי ולא להתאמץ לפוצץ אותה ״את בסדר״ ״עכשיו או בכללי״ ״בכללי״ ״אמרתי לך אני מאושרת״ ״את לא רק מאושרת״ הוא אמר כאילו מנסה שאני יגיד מה רע לי ״אני גם מפוחדת ואני עדיין מנסה להבין למה הכנסתי את עצמי ואני גם אוהבת אותך״ הוא חייך חיוך עצום כמו ילד קטן ששמע מחמאה ״באמת״ ״כן״ אני בבועה מאושרת ואני יעשה הכל כדי לשמור עליה.

ג׳ייק קם רגע כדי לראות עם הכל בסדר במשרד שלו ואני בדקתי את ההודעות וכמובן שקירה רשמה משהו

ל:מלודי
מ:קירה
איפה את, אני דואגת

ל:קירה
מ:מלודי
אני יחזור מחר

״קרה משהו״ ג׳ייק אמר מאחורי ״הכל בסדר, פשוט קירה רשמה לי הודעה״ ״אה אוקי״ הוא אמר לא מבין, טיפה דאגתי כי יהיה לי קשה לשמור את זה מקירה ״אני יכולה לספר למישהו על היחסים בנינו, רק על העובדה שאנחנו יוצאים״ ״לא״ הנימה שלו הייתה קצרה ועצבנית, מה עשיתי ״אוקי, אבל בלי עצבים״ ״אני לא עצבני אני פשוט לא מבין למה את שואלת, את קראת את ההסכם סודיות ששלחתי לך במייל״ הוא צודק, אני שלחתי לו את המייל ושלי והוא שלח את ההסכם ״האמת שלא״ הוא שלח אבל לא ממש הספקתי לקראו ״כל פעם שאני חושב שאת בוגרת אני מגלה שלא, אני לא מבין אותך מלודי״ זה אחד הדברים שאנחנו צריכים לפתור, הוא גורם לי להרגיש כמו ילדה קטנה ונזופה ״אתה יכול לא לצעוק עלי״ אמרתי והקול שלי כאילו אני עוד רגע בוכה ״אוקי״ הוא אמר וישב בכיסא לידי ״אני לא מוכנה שתצעק עלי, זה גורם לי להרגיש רע״ ״זה מי שאני מלודי״ ״אני יודעת, כבר הבנתי את זה״ יש כל כך הרבה מכשולים בנינו שאני לא בטוחה שאפשר לפתור, הוא מגלה שאני לא בוגרת ואני מגלה שהוא פשוט שתלטן ״בוא ננסה לשמור על הבועה שלנו״ הוא הסתכל עלי ולא הבין ״על מה״ ״יש בועת אושר שעוטפת אותי כרגע, אל תפוצץ אותה״ הוא עדיין לא ממש הבין ״אני לא יעשה שום דבר שיהרוס את האושר שלך״ ״תודה״ המשכנו לשבת במרפסת, האוויר הקר של ניו יורק קירר אותי טיפה אבל זה היה מבורך ולא רציתי שהוא יעלם.

״קחי״ היינו במשרד שלו והוא הדפיס לי את ההסכם סודיות ״ולגבי ההסכם השני״ הוא שאל ״אני לא בטוחה, לדבר על זה עושה לי רע״ ״אז נחכה עם זה״ ״אתה בטוח״ ״כן״ הוא חיבק אותי מאחור, תפס את שיערי והטה את ראשי לאחור ונישק לי את הצוואר ״הכל בשבילך״ אני כל כך מאושרת לשמוע אותו אומר את זה, אני נהיית רטובה רק מהמחשבה עליו ״אני יכולה להכין לך משהו לאכול״ ״יש טבחית״ ״אז מה תן לי״ ״אוקי״ חייכתי חיוך גדול והתקדמתי לכיוון המטבח ״איפה יש לך מיקסר״ ״לא יודע״ ״מה אתה כן יודע״ ״אני לא מבשל״ עשירים עצלנים ״אני יחפש״ הוא ישב על האי במטבח ובהה בי ״מה״ ״לא יודע את ממש להוטה לבשל״ ״כן אני אוהבת את זה״ ״מה את מכינה״ ״עוגת שוקולד, נראה לך שיש פה הכל״ ״יש פה הכל״ מצאתי את המיקסר, מדהים בשביל בן אדם שלא מבשל יש לו מקסר מדהים ומזווה ענק ״אוקי אני צריכה קמח, סוכר ביצים״ המבטים שלו הפכפכים כמהו, פעם אחת מבט מאיים ופעם אחת מבט מבולבל ״יש סיכוי שאתה יודע איפה זה״ אמרתי בנימה צינית ״במטבח״ כן מאוד עוזר, התחלתי לפתוח מגירות ובסוף מצאתי את כל החומרים שהייתי צריכה.

״לא״ ג׳ייק אמר, העפתי עליו קצת קמח, יחסית לאדם בן 27 הוא טיפה רציני ״מלודי אני מזהיר אותך״ ״למה מה תעשה לי״ ״אם תפרי את אחד מהחוקים את תענשי״ הוא אמר את זה בנימה כל כך רצינית שהתחלתי להילחץ ״מה זאת אומרת אני יענש״ ״לא דיברנו על זה עדיין אבל יש עוד דברים, עם את מפרה את אחד מהכללים שלי אז אני יעניש אותך״ ״אני יכולה להגיד לא״ ״כן, אבל אף פעם לא אמרו לי לא״ ״אז אני אומרת, אותי אף אחד לא מעניש ויש לי הרגשה שהעונש שלך זה לא ללכת לישון מוקדם בלי לראות טלוויזיה אלא משהו שכולל סקס מלוכלך ואחד מהשוטים שהיו שם״ ״מלודי אל תתעצבני״ ״אני עצבנית כי כל פעם שאני חושבת שזה יכול לעבוד אני מגלה שלא, למה אתה הורס את האושר שלי״ ״אל תצעקי״ שוב הנימה המאיימת ״אני יעשה מה שאני רוצה״ ״אני לא מבין ההורים שלך לא לימדו אותך איך להתנהג״ הפלתי את הקמח שהיה בידי על הרציפה והלכתי משם, יצאתי מהבית שלו וירדתי במעלית.

just an escort girlWhere stories live. Discover now