פרק 54

60 9 11
                                    

פרק 54:
-נ.מ אריקה-
״אריקה.״ הקול של צ׳ייס הקפיץ אותי, למרות שהרגשתי את הנוכחות שלו ממלאת את החדר עוד קודם משהו בלשמוע את הקול שלו שלפני כמה שעול גנח את השם שלי כשהוא בתוכי עשה לי צמרמורת, כי עכשיו הכל שונה.
החזקתי את האקדח בידי ואת הבגדים עם הדם ביד השנייה מרימה אותם גבוה, מבהירה מה מצאתי למרות שכבר ראית, לא ידעתי מה רציתי שתעשה בנידון אבל רציתי שתעשה משהו, כל דבר. שתצעק, שתסביר, שתצטדק, שתכחיש, הכל רק שלא תשתוק כמו עכשיו.
קמתי על הרגליים מניחה את כלי ההרג שבידי הימנית על הרצפה ואת הבגדים המבחילים שבידי השמאלית על ידם.
״אני לא רוצה יותר כלום ממך חוץ מהסברים.״ אמרתי עם פנים נפוחות מדמעות אך עם מבט אדיש. צ׳ייס המשיך לשתוק, כאילו ידע שאם ידבר זה רק יגרום למצב להיות גרוע יותר.
״אתה חייב לי את זה.״ צעקתי כשדמעות מתחילות לרדת מעיניי, ״אני סמכתי עליך צ׳ייס, נתתי בך אמון מלא ושיקרת לי.״ יבבות כבר יצאו מפי, משהו בי נהרס מבפנים.
״כדאי שנשב.״ צ׳ייס אמר והתיישב על הספה, הכל היה מוסתר בסלון, במקום שלעולם לא אחשוב לחפש דברים כאלה.
התיישבתי במרחק בטוח ממנו, כך שלא יהיה סיכוי שהוא יוכל לשים עליי את הידיים שאפילו לא אוכל לשמוע אותו נושם.
״כל מה שסיפרתי לך עליי ועל ריידן היה נכון.״ צ׳ייס התחיל לא נותן לי הזדמנות לדבר. ״מה שהסתרתי הסתרתי כדי להגן עלייך.״הוא המשיל ומבט מתריס עלה על פניי, שנאתי שמנסים להגן עליי במיוחד שזה הוביל לכך שאני האשמה ברצח.
״בשלב מסויים משהו בחברות שלנו מת, היינו צעירים, מכורים לסמים ומוכרים אותם, הריגוש בלהסתכן תמיד משך אותנו, את ריידן יותר מאותי, משהו בלשבור את הגבולות של ההורים שלו כל פעם מחדש הכניס אותו להיי חזק יותר מכל סם.״ צ׳ייס התחיל לספר והעליתי בעיני רוחי תמונה של ריידן וצ׳ייס בגיל הנעורים מסתבכים, מעשנים סמים ומוכרים אותם.
״הקשר הלך והתנתק כשאני התנקיתי מהסמים וריידן לא, זה לא שהוא ניסה ולא הצליח, הוא אפילו לא רצה לנסות, הוא היה תקוע בגלגל של הרס עצמי שלא הצלחתי למשוך אותו ממנו. הייתה לנו חברה, לא נזקקנו לכסף, בטח לא להוכיח משהו למישהו, אבל ריידן לא יכל להפסיק, וזה התחיל להפריע לתפקוד שלו והעיקר לשיקול הדעת שלו.״ צ׳ייס המשיך, כל כולי הייתי מרוכזת בדבריו, שקועה בסיפור שלט שמעתי מעולם.
״את אריאן הכרתי שנה לפני שהעסק שלנו פרח, אהבתי אותה כמו שלא אהבתי מימיי, היא הייתה יציבה, מקום יציב בתוך הסערה שחייתי בה שהשתוללה בין לחץ במשרד לבין הבלאגנים של ריידן. אהבתי אותה בדרך שלא אוהב לעולם, היא הפכה אותי למאושר, גרמה לי על יום להבין למה הדרך שלי היא נכונה וטובה עבורי גם אפ היא קשה. היא הייתה אופטימית, קלילה, טובה ושמחה. היא חיה בשביל לחיות ולא בשביל לרצות אחרים.״ הוא המשיך כאב חד מילא את עיניו כשדיבר עליה, כל גופי הצטמרר, המכתב של ניקול התנגן בראשי שוב ושוב.
״היינו אמורים להתחתן, מעולם לא חשבתי שאתחתן לפני, אהבתי את החופש שלי, אבל היא הייתה החופש עבורי. היא נכנסה להריון וכמה חודשים אחרי זה כמה אנשים מצאו אותה מחוסרת הכרה ברחוב, כשהפינוי הגיעה היא כבר לא נשמה והדבר היחיד שהצליח להציל ממנה זה את ליאו.״ הוא אמר ודמעות מילאו את עיניו, רציתי לבקש שיפסיק, כאב לי פיזית שכואב לו, אך לא הצלחתי.
״אריאן מתה ממנת יתר, ומי שמכר לה את הסמים היה ריידן.״ הוא הטיל את הפצצה.
-
מקווה שנהנתם מהפרק המטורף הזה, אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.

אמת כואבתWhere stories live. Discover now