אמת כואבת

פרק 6

פרק 6:
-נ.מ אריקה-
אני לא בן אדם זוגי.
את הסקס הראשון שלי עשיתי בתיכון, עם מישהו שאז נחשב הבן זוג שלי אבל היום אני יודעת שהוא לא היה מעבר לידיד, במיוחד בגלל העובדה שכל מה שעשינו מהרגע שנהיינו זוג זה להתמזמז ולשכב אחד עם השנייה, לא היה את המעבר שצריך בזוגיות.
ריידן לימד אותי מה היא אהבה, הבן אדם שנהג לזיין ולזרוק הביע בי התעניינות אמיתית וטהורה, הכל היה איטי, הכל התחיל איטי, משיחות קטנות בבייביסיטר על אחותו כשהגיע, עד לבייביסיטר משותף. מריקודים ביחד במועדון עד להסתכלות על הזריחה סתם כך. מלשרת אותו במסעדה בבקרים עד ללצאת לדייטים במסעדות בערבים.
ריידן היה גבר החלומות שבחיים לא חלמתי עליו, כי אף פעם לא אהבתי לחשוב קדימה, אהבתי לחיות את ההווה. מבחינתי, סקס טוב היה סימן ליזיזות נפלאה וארוכת זמנים ולא אקט של אהבה מתמשכת שמתבטאת בקרבה גופנית שכזאת.
-
״לאן אנחנו נוסעים?״ שאלתי אותו כשיצאנו מוקדם מהרגיל מהמועדון שדאגנו להתמזמז בו.
״חכי ותראי.״ ריידן ענה ברוגע התמידי שלו כשהיה בקרבתי, את האלכוהול הוא הרחיק היום ולא שתה אפילו טיפה, אולי מהעובדה שבא עם רכב הפעם לעומת פעמים קודמות שחזר במונית איתי לבית.
הגענו לפארק והוא ירד מהאוטו ואני אחריו, הוא התקדם בדשא הגבוה שהעלה בי בחילה והתיישב במרכזו מביט באופק.
נעמדתי לידו בחוסר הבנה ובגועל מוחלט, ״למה את לא
יושבת?״ הוא שאל והצביע על הדשא לידו כמסמן לי לשבת.
״אני לא אוהבת לשבת על דשא, הריח עושה לי בחילה והמגע של הדשא בכל מקום בגוף שלי גם אם הוא מכוסה עושה לי גירודים.״ הסברתי לו בקול שקט, הפארק השומם והשקט נתן אווירה רגועה שהצליחה להרגיע את האופי הקופצני והצעקני שלי.
ריידן קם וחזר לכיוון האוטו גורם לי לבוא אחריו, הוא פתח את הבגאז׳ של האוטו שלו והתיישב שם מסמן לי על המקום לידו.
קפצתי והתיישבתי לידו והתבוננתי בשמיים.
השעה המיוחלת התקרבה ולא האמנתי שהוא הביא אותי למקום כזה לצפות בזריחה, התרגלתי לצפות בה מאחורי בניינים כשהיא כבר כמעט צובעת את כל השמיים, או ביציאה מהמועדון שהיה אפשר לראות אותה כמעט מההתחלה, אבל לא במקום פתוח שכזה. מקום שהזריחה תאיר את כל הטבע החשוך שסביבנו ותגרום לנו להרגיש את אצבע אלוהים בפרטים הקטנים של העולם שאנחנו כבר בקושי נותנים להם חשיבות.
וכשהשמש התחילה לעלות, והפארק הקטן והחשוך נגלה לפנינו כדשא מלא בפרחים צבעוניים שקיבלו את צבעה האדמדם כתמתם של השמש והפכו לקסומים בעיניי. ראשי נשען אוטומטית על כתפו של ריידן שהביט כמוני בזריחה בדבר שהפך לתחביב משותף של שנינו, והלב שלי התמלא בהערכה לגבר שבקושי מכיר אותי וכבר לוקח אותי לראות פלאי עולם שכאלה, מסתבר שלא צריך לטוס כדי לצפות בדברים שעוד לא צפית בהם בחייך.
ראשי הורם מכתפו ועיניי הורמו לעיניו, ושם בזריחה היפה ביותר שצפיתי בה בחיי תועדה בראשי גם הנשיקה הראשונה שלי עם ריידן, המשמעותית ביותר שהייתה בחיי, והטובה ביותר שחוויתי, כי כששפתיו נפגשו בשפתיי אני נשבעת שיכלתי להרגיש שהמגע האלוהי של הזריחה הגיע גם אלינו.
-
מקווה שנהנתם מהפרק, סוף סוף התפנה לי זמן!!.
אשמח מאוד לקרוא את דעתכם בתגובות❤️.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️