פרק 36

65 7 13
                                    

פרק 36:
-נ.מ אריקה-
בבוקר שאחרי קמתי עם הנגאובר בתוספת שאלות לגבי צ׳ייס שרק הגבירו את כאב הראש שלי ובגלל זה הדבר הראשון שבחרתי לעשות זה לקחת כדור אקמול ולנסות לנמנם עוד קצת עד שיעזור לכאב ראש.
לצ׳ייס יש ילד והוא לא סיפר לי עליו, אבל בעצם הוא לא היה צריך, המטרה היחידה שמשותפת לנו זה לנקות את שמי ולנסות למצוא את הרוצח של ריידן, אנחנו לא חברים, בקושי מכרים, אין סיבה שיספר, ובכל זאת זה פרט שתפס אותי לא מוכנה.
העדפתי לא לחשוב על זה והצלחתי לנקות כמעט את כל המחשבות שלי עד שהגעתי למשרד של צ׳ייס.
״זה סאם ג׳קסון.״ צ׳ייס אמר בשנייה שנכנסתי למשרד וסגרתי אחרי את הדלת. הפעם את החלון שלו כיסו פרטים רק על בן אדם אחד.
״הוא היחיד בחבורה שלא ריידן סידר לו את המשרה אלא אני, הכרתי אותו קודם. כמובן שהכרתי אותו לריידן, בסופו של דבר כמעט כל החברים שלי הפכו לחברים שלו גם ולהפך.״ הוא התחיל להסביר.
״סאם נשוי, לא בדיוק באושר אם תשאלי אותי, אבל כשיש ילדים בתמונה קשה להתגרש.״ הוא אמר ועיניו האפילו לרגע. ׳אולי הוא חושב על הילד שלו? אולי הוא התגרש?׳ מחשבה עברה בראשי ונקטעה על ידי צ׳ייס שהמשיך לדבר.
״הוא רואה חשבון שפוטר ממשרד רואי החשבון שעבד בו וככה תפסתי אותו למשרה אצלנו, הוא תותח בתחום, פשוט לא ביחסי אנוש וזה מה שקשה איתו.״ הוא המשיך.
״למה חקרו אותו?״ שאלתי בסקרנות.
״בתקופה האחרונה ריידן והוא היו יוצאים הרבה ביחד לבד, אני לא יכלתי להצטרף כמו לפני מסיבות אישיות.״ הוא נעצר לרגע כחושה ואז המשיך. ״אשתו של סאם בגדה בו וסאם רק חיפש להתרחק מהבית כדי לא להתווכח איתה על הנושא הזה שוב, כאילו זה מה שיציל את הנישואים שלהם, אז ריידן היה יוצא איתו לשתות עד מאוחר ומחזיר אותו לבית כשאשתו עוד ישנה.״ צ׳ייס סיים.
״אוקי אז יש לנו על מה לדבר איתו זה בטוח.״ אמרתי אחרי שהבנתי שאת כל התקופה האחרונה לפני הרצח של ריידן הוא וסאם הזה בילו ביחד. ״לא חסר לנו על מה תאמיני לי.״ צ׳ייס אמר.
״אז ניפגש איתו מחר?״ שאלתי והתכוננתי לצאת.
״לא, הוא אמור להגיע ממש עוד כמה דקות.״ צ׳ייס אמר ועצר את התקדמותי לדלת שגם ככה שנייה אחרי זה נפתחה.
״סאם טוב לראות אותך,״ צ׳ייס אמר ״בוא תשב.״ הוא הצביע על הכורסא הפנויה וגרר כיסא בשבילו בדיוק כמו אתמול מסמן לי לשבת כל הכורסא השנייה.
בחנתי את הגבר שישב מולי, עייפות נראתה על פניו, חוסר חשק שכזה, היה אפשר לקרוא עליו רק לפי הפנים שרע לו במקום שהוא נמצא בו.
על גופו הייתה חליפה שחורה וטלפון שצילצל לשנייה אך מיד לאחר מכן הוא סינן את מי שזה לא היה שהתקשר.
ראיתי שהוא בוחן אותי גם, אבל ההבדל זה שהוא ידע מי אני, ואני עד היום לא שמעתי עליו.
-
אתמול ב1:46 סיימתי לכתוב את הסיפור. כתבתי את הפרק האחרון שהוא פרק 58, מה שיוצא שיש 59 פרקים לסיפור כולל פרולוג. כרגע אני מוותרת על אפילוג, מרגישה שאין צורך.
אם אני צריכה לתאר את התחושות שלי זה העיקר שמחה. היה חי קשה לכתוב את הסיפור הזה. זה לא הסגנון הקבוע שלי והוא גם לא הצליח כמו שציפיתי במיוחד לא אחרי "city of crime" שהתפוצץ וגרם לי להרגיש למעלה בכל זאת 143k צפיות זה לא בא ברגל.
את הסיפור הזה חשבתי למחוק 59 פעמים, להשאיר מאחורי ולחזור לתחום הפשע המוכר והידוע לי. אבל אני שמחה שסיימתי אותו. זה סוג של סגירת מעגל כי את הפרולוג יש לי כבר ארבע שנים ותמיד חלמתי לכתוב את הסיפור הזה.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️

אמת כואבתKde žijí příběhy. Začni objevovat