Play with my heart .

חלק 28 הסיפור שלי .

נק מבט ניקולס .
כבר חצות. רבתי עם סול ואמרתי לה שאם היא עוד פעם אחת תתקרב אליי או אל היילי זה לא יגמר טוב .

אני יושב במשרדי ועוד מעט גומר את הבקבוק טקילה שלקחתי מהארון.
אני לא מספיק טוב בשביל היילי היא לא מגיעה לי ואני יודע את זה , אני אף פעם לא משתף אותה בעסקים שלי וב'דברים' שאני עושה כי היא כול כך טהורה ואני מפלצת , מפלצת שמוכתמת בדם .

אני בדרכי לחדר השינה שלנו היילי כבר נרדמה. אני מתקדם אליה ומכסה אותה בשמיכה, היא כול כך תמימה שהיא ישנה כול כך יפה ועדינה... אני מלטף את פנייה ופאק אני פשוט לא ראוי לה . הורדתי את בגדיי ונשארת עם בוקסר נשכבתי לצד היילי .

"את יודעת היילי.." התחלתי להגיד וגיחחתי במרירות "החיים שלי הם לא היו החיים הכי טובים שאני מאחל לעצמי" הסתכלתי לעברה וראיתי שקצב נשימותיה רגועות ועדינות היא לא ערה . "אני נולדתי לאמא אלכוהליסטית ולאבא שאני אפילו לא מכיר ומתעב. כשהייתי בן 5 אמא שלי הכירה בחור אלכוהליסט מזוין בידיוק כמוהה. לא מספיק ספגתי התעללות מצד אמא שלי כשרצתה שאני אזריק לה סמים פאק אני הייתי תינוק! היא גם מביאה לי הביתה איש אלכהולסט לא פחות גרוע ממנה . בהתחלה הוא היה נחמד" אמרתי וגיחחתי במרירות נשכבתי על המיטה שמתי את ראשי על הכרית ואת ידי מתחת לראשי והסתכלתי על התקרה "עד שהוא היה כול כך שיכור שהוא לקח את הסיגריה שלו וכיבה אותו על החזה שלי ילד בן 6 שלא מבין כלום מהחיים שלו וחושב שזה בסדר פאקניג להזריק לאמא שלך סמים. את לא מבינה בכלל איך כאב לי באותו יום לא בגלל הכאב של הסיגריות שגם הוא היה חלק גדול , אלה הכאב שבחיים לא תהיה לי משפחה אמיתית " אמרתי וקולי נשמע קר כמו קרח שום דמעה לא עולה לעיניי "הוא דפק לי את הראש בקצה של המיטה , הוא חתך לי את הידים אבל לא עמוק מידי כדי שבבית ספר לא יחשבו .פאק ואני כמו טיפש נתתי לו לעשות בי כול מה שהוא רוצה. אני זוכר את הלילה שאמא שלי היתה כול כך מסוממת מסמים שהוא ניצל את זה ושכב איתה זאת אומרת אנס אותה ולא ידעתי מה לעשות, היא ניסתה להתנגד אך לא הצליחה . אני חושב שבשלב מסוים היא התעלפה וגם אני .לא יכולתי לראות את האקט הזה מול עיני כאב לי כול כך כאב לי שהיא עשתה את הפאקניג שטות הזאת להביא אותו הביתה.
כשהייתי בן 9 נכנסתי לבית וראיתי אותו את האיש הזה שיותר גרוע מהשטן מרביץ לאמא שלי מכות מוות בסלון .אני לא יודע מה נכנס בי אבל כול השלושה שנים שהוא התעלל בי ובאמא שלי עברו לי מול העיניים ראיתי רצח .אני הייתי כמה צעדים מאחריו וראיתי שיש אקדח על השולחן אני לא יודע איפה ומה ומי הביא אותו אני פשוט רצתי לעבר האקדח תפסתי אותו ויריתי 5 יריות לכיוון השטן .אחרי כמעט 3 שנים של התעללות עשיתי את זה ואני לא מצטער על שום דבר. אני זוכר שאמא שלי הסתכלה עליי בהלם מוחלט ואפילו שלפני שניה הוא הרביץ לה היא תפסה את ראשו וניסתה להעיר אותו וצרחה צרחה מקפיאת דם . אני התקרבתי לאמא שלי וניסיתי להסביר לה שהוא מת היא צעקה עליי שאני לא הבן שלה יותר ושאני פושע היא פשוט התחרפנה לא ידעתי איך לאכול את זה אז יצאתי מהבית בלי להביט לאחור בלי כלום ושום דבר. אני לא יודע למה אבל תמיד היה בי חלום לטוס לקנדה תמיד אהבתי את המדינה הזאת . כשאמא שלי הייתה קצת שפויה היא תמיד סיפרה לי כמה מדהימה קנדה וכמה היא מתגעגעת למדינה שלה ושהיא פשוט לא יכולה לחזור לשם , שאסור לה להתקרב לשם כי אם היא תתקרב יהרגו אותה אבל לפרטים האלה פחות התייחסתי , התייחסתי לאיך שהיא תיארה את המדינה, ואת התושבים והאווירה. זה כול מה ששמעתי כול חיי וגם זה הדבר היחיד החיובי ששמעתי מאמא שלי אז תמיד רציתי ללכת לשם . אני הייתי בן 9 אבל התנהגתי כמו ילד בן 15 ידעתי הכול מהכול לא אשקר שזה צורב שלא היה לי ילדות רגילה. ידעתי איך לכייס ככה השגתי את רוב הכסף שלי ויכולתי לטוס לקנדה ילד בן 9 לבד . אני זוכר את היום שהתחזתי לבן של איזה משפחה בנמל תעופה וככה הצלחתי לטוס.
אחרי שלושה שנים בקנדה שכייסתי ארנקים וישנתי ברחובות הגעתי לאיזה בר שבשכונה שבדרך כלל לא מתקרבים לשם ואיזה איש אחד התקרב אליי ואמר לי שאני לא מפה אמרתי לו שלא ,אני מפה והוא התווכח איתי שאני לא. הוא תפס את ידי וגרר אותי לאיזה חדר במועדון ובמרכז החדר ישב גבר שמשדר חוזקה , כסף וכוח הרבה כוח. ופחדתי כמו כול ילד בן 12 אבל באותו רגע הודתי לאל שאני לא נראה בן 12 שאני נראה לפחות 15 , 16 שזאת הייתה חוזקה אצלי במיוחד כשאתה גר ברחובות . האיש הזה היה הקאפו של שיקגו. אני אמרתי שהוא אימץ אותי בגיל 9 בגלל שהוא אמר לי להגיד .הוא הסתכל עליי ואמר לי שאני הופך להיות החייל שלו לא משנה מה אני אומר וכמובן שהסכמתי אני לא רציתי לגור יותר ברחובות ולאכול זבל . ובאמת עברתי אימונים מפורכים קשים מאוד אבל היחסים ביני לבינו הפכו כמו לאב ובן במיוחד אחרי שסיפרתי לו מה עברתי הוא תמיד ייעץ לי ודאג לי יותר משאר החיילים שלו ותמיד הערכתי אותו . כולם חשבו שאני בכלל הבן הביולגי שלו והוא בכלל לא ניסה לשנות את מה שהם חושבים לא אשקר שזה נתן לי ביטחון .
בגלל שלא היו לו ילדים ביולגים הוא החליט שאני אהיה הקאפו שאני ראוי לכך ושזה מגיע לי. אני לא חושב אבל שזאת הסיבה היחידה אבל הוא לא כאן כדי שאשאל אותו וכדי שאגיד לו כמה אני מעריך אותו " .
פרק ארוך במיוחד... אז דעתכן על ניקולס השתנתה? אעלה את הפרק הבא עם היו 20 הצבעות ו20 תגובות
אם אהבתן אשמח שתלחצו על ההצבעה ותגיבו את דעתכן .
מקום 1 בlove. אני כול כךך מתרגשת.