הוא נכנס למקלחת של האורחים בביתי ונעל אחריו את הדלת הוא הסתובב אליי התקדם אליי באיטיות ושאלתי אותו "מה אתה עושה?"
הסתכלתי לעבר החזה שלו מכיון שהוא היה גבוה מידי וגם בגלל שהתביישתי יותר מידי . אני חושבת שהלחיים שלי הפכו לאדומות .
הוא הרים את ידו לעבר סנטרי והרים אותו עיניי היו מול עיניו הירוקות ,הופנטתי מהיופי שלו.
פי היה פתוח וידו ליטפה באיטיות את צד פי .
"היילי היקרה.. אני חשבתי שאת יודעת שאני אהיה בעלך" הוא אמר בקול גברי ועמוק התעלפתי .
תרתי משמע התעלפתי בעלי??! הורדתי את ידו במהירות צעדתי צעד לאחור ובלעתי את רוקי בכבדות "בעלי? אתה? לא זה לא קורה לי " התחלתי להתחרפן .
"אני חושב שאת נמשכת אליי לפי התגובה שלך לפני דקה, חשבת שאני לא שם לב היילי?" הוא גיחח וראיתי שהוא רוצה לעצבן אותי ולהתגרות בי .
"אני.. אני.. אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך!?!איך אתה רוצה שנתחתן?!" הוא היה כול כך רגוע שזה מחרפן אותי .
"קוראים לי ניקולס , אני הקאפו של שיקגו עכשיו זה מספיק טוב לך כדי שנתחתן?". הוא ענה וגיחח אין ספק שהוא ציני במובן רע .
אני לא יכולה להתחתן אני עדיין רוצה ללמוד רפואה, אני תיכננתי לפחות לא להתחתן עד גיל 22 אני חשבתי שהיה לי זמן . איך הכול השתנה במכה ..
"רגע לא הבנתי ניקולס למה הבאת שומר כדי להביא אותי אלייך ובסוף מה שאמרת לי זה 'את יכולה ללכת'?" שאלתי "כמו שאמרתי אני חשבתי שאת יודעת שאני אהיה בעלך בעוד כמה שנים טובות , לא ידעתי שאת לא יודעת מי זה יהיה אבל טוב שהובהרו העיניינים , לאחר החתונה את באה איתי לשיקגו". הוא התקרב אליי עד שהייתי צריכה להרים את ראשי כדי לראות את פרצופו היילי תגיבי! אבל אני מהופנטת מידי .
הוא ממשיך "אני צפיתי בך כול השנים האלה היילי , את יפהפייה וסוף סוף את שלי , לתמיד ."
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא חושבת שאני מוכנה מספיק לעזוב את הכול ולעבור לשיקגו . מה לי ולפאקניג שיקגו?! "לשיקגו?! אין מצב! אני לא עוזבת לשיקגו בחיים . אתה תצטרך לקחת אותי מכאן מסוממת כי אחרת אני אלחם בך כול עוד יש בי כוח " . אמרתי ויצאתי ממקלחת האורחים בטריקת דלת .
התקדמתי לעבר חדר האוכל ששם התקיים הארוחה . אבא ישב בתחילת השולחן ואמא לידו.
לאחר כמה דקות ניקולס בא וישב בסוף השולחן ואבא סימן לי עם ראשו לשבת לצידו כמו שאמא יושבת ליד אבא . נאנחתי אני באמת חייבת לעשות את זה?!? הלוואי שהכול היה חלום . התקדמתי וראיתי את ניקולס מחייך הוא בטח ראה שאני מיואשת .
הארוחה התחילה ניקולס אמא ואבא פיטפטו ודיברו על הדברים במאפיה ואני הייתי שקועה במחשבות של עצמי. אני לא רוצה לעבור לשיקגו המחשבה הזאת עברה בראשי שוב ושוב ואני חושבת שאני אקבל התקף חרדה .
"נו הילי מה דעתך את רוצה כזה לחתונה?" אמא שאלה אותי והוציאה אותי מהמחשבות . אני הנהנתי אפילו שאני לא יודעת בכלל על מה היא מדברת .
"היילי את יודעת למה היא התכוונה נכון?" הסתכלתי על ניקולס ועל הפרצוף המתגרה שלו . ככה הוא יפה ככה הוא מעצבן, אני נראלי מתחילה לשנוא אותו .
חייכתי חיוך צבוע "כן אדוני ." עניתי ניקולס הסתכל עליי במבט שהרגשתי שאני מתמוגגת על השולחן סגרתי את רגליי חזק . אני לא יודעת מה קורה לי .
"אז תספרי לי מה זה" הוא חייך איף! למה הוא מתגרה בי ככה! "אני ..אני היא דיברה על.." גימגמתי
"נכון היילי דיברתי על סוג הפרחים ליליות" אמא אמרה . תודה אמא הצלת אותי.
"כן היא דיברה על סוג הפרחים ליליות " אמרתי הסתובבתי לעבר ניקולס וראיתי אותו מגחח בשקט.
אמא ואבא המשיכו לדבר וראיתי את ניקולס נועץ בי עיניים לא הבנתי על מה הוא הסתכל ואז שמתי לב שהוא הסתכל עליי רגליי שסגורות חזק .
ניקולס הסתכל לעבר אבא שלי ואמר "אדון מתיאו" אם יורשה לי לשבת ליד אשתי" אבא הנהנן וניקולס בא לשבת לצידי.
כשהוא ישב התקדמתי לעבר אוזנו ואמרתי "עדיין לא אשתך" "עוד קצת היילי , עוד קצת " הוא ענה. הוא שם את ידו על רגלי וליטף אותי לאט לאט ככה שרגליי נפתחו. היילי תתאפסי המוח שלי צועק . אבל הגוף שלי מגיב אחרת .
פרק 5 אשמח שתלחצו על ההצבעות ותגיבו את דעתכם💞💞💞
YOU ARE READING
Play with my heart .
Romance•סיפור לא גמור •כול הזכויות שמורות לי . ~~~~~~~~~~~~~~~ הוא ראש מאפיה של שיקגו , כשאתה נכנס לטריטוריה שלו אתה לא יודע למה לצפות, הוא אכזרי חסר רגשות לא אכפת לו משום דבר ושום דבר לא מעניין אותו . טעות אחת ואתה מת . כולם מפחדים ממנו , השמועות שרצות סב...
