חיים או מוות-פאנפיק פרסבת'

פרק #8 להתגבר (חלק 2)

אזזזז מה קורה עם פרייזל??✨🤧
.....

"פרנק?" ניקו העווה פנים כשפתח את דלת-ביתן האדס.
"היי, ניקו… הייזל פה?" פרנק גמגם בשקט.
"למה אתה שואל?" ניקו עמד בפתח הדלת, חוסם כל אפשרות של פרנק להיכנס.
ברור שהייזל סיפרה לו, חשב פרנק, הם אחים-חברים ממש טובים.
"אני… צריך לדבר איתה," אמר פרנק.
"קודם תיפול לטרטרוס ואז נראה מי מדבר!" ניקו התפרץ פתאום, "מה שעשית לה-".
"ניקו, פשוט תן לו להיכנס," נשמע קול חלוש מהביתן.
ניקו נאנח בכעס, שלח לפרנק עוד מבט אחד של בוז ויצא מהביתן.
פרנק נכנס והביט בהייזל בהיסוס.
היא שכבה במיטתה, שמיכה כיסתה אותה עד סנטרה וסביב פניה היה שיערה המתולתל פרוע ומבולגן.
מתחת לעיניה היו עיגולים כהים שהעידו על חוסר שינה, ועיניה הזהובות היו אדומות ונפוחות מבכי.
"אני מצטער, הייזל, אני לא התכוונתי…" פלט פרנק, הוא לא יכל להביט בה סובלת כך.
הייזל הנידה בידה, "זה בסדר".
"בסדר?" פרנק פער עיניים.
"כן, התגברתי עליך," היא אמרה בקול שקט.
"הת… התגב… התגברת עליי?" מלמל פרנק.
"כן. הכל בסדר בינינו עכשיו. אנחנו נשארים ידידים," היא מצמצה לרגע, כאילו לא בטוחה בעצמה.
"אבל… הייזל .. אני… התכוונתי ש...".
"הכל בסדר. הכל יחזור להיות כרגיל. ידידים?" היא הושיטה יד בתנועה חברית.
הוא טפח על ידה קלות, מבולבל עדיין, "ידידים?" הוא חזר.
הייזל הנהנה. "אבל-" הוא ניסה.
"תסגור את הדלת כשאתה יוצא, בסדר?" היא רמזה לו.
פרנק כשל החוצה בהליכה איטית.
הוא סגר את דלת הביתן, משאיר את הייזל בחשיכה החלקית שהחלה לשרור במחנה.
פרנק הלך ליער, הוא צריך להירגע.
ציד מפלצות זו תרפיה מעולה.
'הכל יחזור להיות כרגיל'.
זה מה שהיא אמרה.
אבל הוא ידע ששום דבר לא יחזור להיות כרגיל.
***

או-או🤧