פרק 33

1.9K 114 72
                                    

"רמסתי את החלום הכי גדול שהיה לה בגלל האנוכיות שלי" הוא מילמל ויצא מהכיתה, לא טורח לשמוע את תגובתי.
בגלל האנוכיות שלו הוא רמס את חלומה? מה זה אומר בכלל?

חזרה לנקודת מבטה של ליאה-הווה:

הוא סיים לספר לי את הסיפור בנשיפה מאומצת אך אני עדיין לא האמנתי למשמע אוזניי.
הסומק התפשט על לחיי במהירות...הוא נישק אותי? כשישנתי? איידן? נישק אותי!
"אבל זה ממש לא מתחבר לי לאיידן של פעם" הנדתי את ראשי לשלילה, אין שום סיכוי שבעולם שהוא..נישק אותי.
"הוא בברור שנא אותי...כמו שאני שנאתי אותו" מילמלתי בבילבול מסיפורו של הארי, קמתי מהמיטה אובדת עצות אך הוא אחז בידי והושיב אותי לידו שוב.
"אני יודע שזה קשה לעכל שהיה לו רגשות כלפייך עוד מלפני אבל תאמיני לי כשאני אומר לך שהוא עבד עלייך לגמריי" הוא ליטף עם אגודלו את גב ידי ואני התנחמתי מכך.
"אז למה הוא לא אמר כלום! למה הוא המשיך להתווכח ולריב איתי כאילו הוא שונא אותי באמת?!" הייתי עצבנית כול כך ואפילו לא ידעתי למה...אולי זה היה בגלל שכול השנים האלה בעצם היריבות הזאת הייתה חד צדדית?

"אם היית במקומו היית אומרת משהו?" הארי הסיט קבוצת שיער שהסתירה את שדה ראייתו ואני גילגלתי את עייני בתגובה לשאלתו...ברור שלא.
"זה עדיין לא מצדיק את ההתנהגות המגעילה שלו כלפיי, למה לו לגרום לי לשנוא אותו עוד יותר?" מחשבותיי היו בכול מקום ואני לא הצלחתי למצוא פיתרון או תשובה אחת ברורה ללמה שהוא יעשה דבר כזה.
הארי משך בכתפיו מראה שאין לו שום מושג ואני עוד יותר הייתי אבודה.
"אממ, דרך אגב יש עוד סיבה ללמה הגעתי היום" הוא גירד את עורפו בביישנות ואני תהיתי במה מדובר שגורם לו להסמיק ככה.
סימנתי לו להמשיך בדבריו וכך הוא עשה.
"אני מאוהב בתום" הוא פלט את זה כאילו אם לא יומר את זה מהר מספיק הוא יכווה.
הלם עטף את פניי ואני הירהרתי ביני לבין עצמי אם שמעתי נכון.
"חזור שנית" סגרתי את פי שנפתח מהשוק והוא גיחך למראי המשעשע.
"א-נ-י מ-א-ו-ה-ב ב-ת-ו-ם" הוא איית לי את זה לאט וברור כאילו הייתי מוגבלת.
"תום שלנו! תום! איך? ממתי? למה? איפה? מי?" התקפתי אותו בשאלות וחיוך התחיל להתפרס על פניי, למה הוא לא סיפר לי לעזעזל!!!
"תרגעי תרגעי אני אספר לך את כול הפרטים" הוא הניח את ידיו על כתפיי במנחה מרגיעה שלא עזרה לי בכלל.

"אז קדימה תתחיל לשפוך" שילבתי את ידיי בקשיחות מעושה והוא עשה כדבריי.
"הגעתי לפני שנתיים לתיכון שלכם והיה לי די קשה ההתחלה החדשה והכול אבל כשפגשתי את תום, הוא היה נחמד כול כך ואכפתי שהתאהבתי בו בשנייה הראשונה." הוא נשם נשימה עמוקה והמשיך את דבריו.
"הוא לא יודע שיש לי קראש עליו מאז ורק לפני כמה חודשים הצלחתי להתיידד איתו בזכותך, פליז אל תגידי לו כלום" הוא הרים את ידיו בתחינה ואני קפצתי עליו בחיבוק משוגע.
"אני לא מאמינה שהחבר הכי טוב שלי מאוהב בחבר הכי טוב שלי" צחקתי כמו מטורפת והוא סתם את פי בשתי ידיו, כאילו שזה מה שירגיע אותי.
"סתמי כבר משוגעת, אני עוד אתחרט שסיפרתי לך" הוא נשף בתיסכול עם חיוך מוסתר.
"מאוחר מידי בשביל זה" תקעתי אצבע מאשימה בחזהו ולא יכולתי לעצור את פרץ צרחות ההתרגשות שנפלטו מפי.

לחצות את הקו || Cross The LineTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon