פרק 11

3.1K 168 8
                                    

"בוקר טוב" שמעתי קול לוחש ליד אוזני, קפצתי מהמיטה בבהלה שוכחת שאני עירומה כריס ישב על המיטה שעון על לוח המיטה וצוחק צחוק מתגלגל. הרגשתי את לחי מתלהטות וקפצתי בחזרה למיטה מושכת את הסדינים עד צווארי, מכסה את כולי.
מבטו של כריס הרצין והוא אחד בראשי "לעולם אל תתכסי ניקול, יש לך גוף.." הוא חיפש את המילה המתאימה ופשוט פרש ואמר "את הבנת אותי" צחקתי לנוכח פרצו המובך לכמה רגעים.
נזכרתי מה היה אתמול...מה עשינו אתמול יותר נכון מה הוא עשה לי אתמול והסמקתי קלות, כריס הבחין בכך "מה שהיה אתמול היה שווה את זה אל תחשבי יותר מידי" הוא הרים את סנטרי והתחיל לנשק את פיה מיד סובבתי אותו ודחפתי אותו ממנו "מ.. מה קרה?" כריס שאל בבלבול "אני לא מנשקת אותה כשאני מסריחה כמו לא יודעת מה" אמרתי בזמן שאני לוקחת את כל השמיכה ומתכסה בה, שכחתי שכריס גם התכסה בה מה שהשאיר אותו שוכב על המיטה שלי, עירום.
כריס הרים גבה בשובבות וחייך חיוך ממזרי "אז מה שעושה לך את הבוקר הא ניקול?" הוא שאל והתקדם לכיווני. רצתי לעבר חדר האמבטיה ומספיקה לסגור את הדלת על המנעול ולא לתת לו להיכנס.
**
"טוב ניקול שמעי מה קורה פה?" שמעתי את מאיה נכנסת הביתה בטריקה וניגשת לשבת לידי בסלון "מה מה קרה?" שאלתי מבולבלת מהשאלה שלה "את וכריס?" היא אמרה בגילגול עיניים ולקחה מידי את הקרקר שבאתי לאכול "היי זה שלי" אמרתי לה ומנסה לקחת בחזרה אבל היא כבר הכניסה אותו לפה "נוו" היא האיצה בי "כלום סתם שכבנו וזהו וזה היה לפני אממ" אם אתמול היינו בארוחת ערב ולפני יומיים... "הא זה היה שלשום נראה לי" מנסה להיזכר ביום ביום שזה קרה, אני זוכרת את המצב אבל לא את היום קצת אירוני.
"טוב.. אבל תזהרי ואני כלכך שמחה שסוף סוף יש לך מישהו" מאיה אמרה וחיבקה אותי "תרגעי אין עוד משהו בנינו אנחנו סתם מבלים ביחד" מנסה להוריד את מאיה מהעניין שיהיה משהו, כי כמו שאמרתי לה פעם אני לא מסוגלת לאהוב.
אפילו כסבתא שלי מתה לפני 10 שנים והיא הייתה הכי קרובה אלי לא הרגשתי געגוע ולא רע ולא שום דבר רק היה לי עצוב לכמה ימים וזה הכל.
מאז שאני קטנה אני זוכרת את עצמי שלא יכולתי לאהוב, אין לי את התכונה הזאת משהו דפוק בקופסה הזאת שקוראים לה 'הראש של ניקול'.
"בסדר בסדר מה שתגידי" אמרה ניקול וקמה לכיוון החדש שלה "עקשנית" צעקתי לעברה והיא רק הנהנה והלכה לחדרה.
***
"מה נעשה היום" שאל כריס ניגש למיטתי ונישכב עליה. "לא יודעת.. נשאר בבית?" הצעתי לו רואה את שריריו נעים מתחת לחולצתו בזמן שהתמתח וחזר לשבת. "כן ואפשר לעשות עוד דברים" הוא אמר ושמעתי התגרות בקולו, הוא הרים גבה בשובבות וסימן בידו במעגלים על המיטה. נשכתי את שפתי והנהנתי לעבור באישור.
"בואי" כריס ביקש, סליחה לא ביקש הוא דרש. ניגשתי אליו ומבטי נעוץ במבטו "תורידי את החולצה", עשיתי כדבריו והורדתי את החולצה.
הוא הסתכל על חזי "אלוהים כל פעם החזה שלך מפתיעה אותי" התחלתי לצחוק "זה הדבר הכי לא רומנטי בעולם" אמרתי לו בין צחקוק אחד לשני "לא אמרתי שאני רומנטי" הוא ענה והמשיך לנעוץ מבטים בחזה שלי. "תורידי את המכנס שלך" הוא פקד וכמו תמיד עשיתי כדבריו, נשארתי בחזייה ובתחתונים שחורים סט של כותנה וטיפה משי.
הוא תפס בירכי וקירב את שפתיו לכיוון הבטן שלי, לשונו נשלחה לבחוץ ועברה על בטני עד הטבור. נאנקתי ותפסתי בשערו ומושכת קלות.

אטומהWhere stories live. Discover now