נ.מ. רון
עכשיו אנחנו יוצאים לאסוף את החברה הראשונה. נחתנו בתוך יער בלתי מזוהה שנראה כאילו אף אחד לא נכנס אליו שנים. פתאום נכנסו קבוצת נערים ונערות מפטפטים ומשום מה כולם היו יפים באופן יוצא דופן, כולם לבשו שכמיות חוץ משלוש וכולם היו עם עיניים כחולות חוץ מאחת שהיו לה עיניים חומות.
הנערה היחידה עם העיניים החומות פנתה אלינו בתוקפנות "מי אתם?! מאיפה אתם?! מה אתם?! אתם חלק מהנסתרים?! למה אתם לבושים מוזר?" הנער מאחוריה משך אותה בעדינות "סופי, אל תהיי גסת רוח" אז מסתבר שקוראים לה סופי חשבתי. לנער שמשך אותה היו עיניים בצבע טורקיז ושיער שחור (ה.כ.2. פיץ אהוב לבי 💓) ."שלום" אמר דמבלדור "אתם הקוסמים?" שאל נער עם שיער כסוף ועיניים כסופות כחולות. מאיפה הוא יודע על הקוסמים? הוא בטוח מרגל של וולדמורט חשבתי.
פרופ' דמבלדור הציג אותנו ואז אמר " אנחנו מזמינים אתכם ללמוד בבית ספרנו הוגוורטס, אתם תצטרפו לשנה החמישית בה הארי,רון והרמיוני לומדים. " אנחנו מקבלים את ההצעה" אמר הנער בעל עיניי הטורקיז. "אבל פיץ" התנגדה נערה אחרת שנראתה בדיוק כמוהו רק בבת "לא שאלנו את אבא ואמא" "כבר דיברתי איתם והם אישרו" ענה לה הנער שמסתבר ששמו פיץ. מה זה השם הזה פיץ? זה יותר גרוע מרולנד חשבתי לעצמי. "טוב ויפה" אמר דמבלדור. "מחר נאסוף אתכם בדיוק פה בשעה 10:00 . כנראה שנגיע עם עוד כמה אנשים, אז אל תיבהלו/תצעקו עליהם" סופי הסמיקה הבושה ונער בלונדיני גיחך בעוד נער ג'ינג'י גוער בו "לא יפה לצחוק,קיף" פיץ גלגל עיניים ואמר "תהיו כאן היום בעשר בלילה במקום בבוקר זה יהיה יותר נוח"
נ.מ.הארי
התעתקנו ומיד נתקלנו ברעש איום ונורא, "מה זה?!" צעקתי בניסיון נואש להתגבר על הרעש. " זה" אמר דמבלדור בחיוך "מנהטן. ברוכים הבאים לניו יורק מנהטן, בואו תיכנסו פנימה."כשנכנסנו ראינו חבורה של נערים ונערות בגלאי 15-20 אפילו יותר גדולה מהקודמת. הם נראו כולם מאיימים, כל אחד בדרכו הייחודית. "אתה הקוסמים?" שאל נער שרירי עם עיניים ירוקות כים ושיער שחור (הוא היה חתיך). מוזר, חשבתי שהים כחול. "כן" ענה דמבלדור "אתם מכירים אחד את השני?" "כן" ענה הנער "הכרנו במחנה לילדים דיסקלטים & עם בעיות קשב וריכוז" "אם זאת מלכודת, כולכם מתים!!!!" התפרצה נערה עם שיער בלונד דבש ועיניי סערה "אנבת, תירגעי" אמרה נערה עם עיניים מחליפות צבעים.
"טוב, אז אני דמבלדור ואלו הארי, סיריוס, רון, הרמיוני, פרד וג'ורג'" הוא הצביע על כל אחד בתורו. "אני פרסי ואלה אנבת', ג'ייסון, פייפר, הייזל, פרנק, וויל, תאליה, גרובר,קליפסו ,ליאו, ריינה וניקו ". הוא החווה על כל אחד בתורו. "הגעתם ארוזים?" שאל דמבלדור "כן, הנחנו שתרצו לאסוף אותנו" אמרה אנבת'.
"אנחנו צריכים לאסוף עוד קבוצה של קוסמים, ברשותכם תחזיק לי את היד"אמר דמבלדור.
נתתי בפרסי מבט עצבני , הייתה לי הרגשה שאני לא הולך לאהוב אותו הוא נראה מהאנשים הקולים שלא עברו כלום בחיים (ה.כ. סתם קרציה) אבל עדיין נראים כאילו העולם לא היה קיים בלעדיהם. תפסנו בידיים של סיריוס ודמבלדור והתעתקנו לקרחת היער שם כבר חיכו לנו הנערים הקודמים, שהציגו את עצמם: "לי קוראים סופי" אמרה סופי "ולהם קוראים טאם, ללין, ביאנה, פיץ, קיף ודקס " השוויצרים הציגו את עצמם (ככה אני הולך לקרוא לפרסי ולחבורה שלו מעכשיו) ולבסוף גם אנחנו הצגנו את עצמנו. "כולם להחזיק בידיים שלי ושל סיריוס " אמר דמבלדור וכולנו התעתקנו לכיכר גרימולד. הסתכלתי אחורה "איך אתם לא מקיאים?!" שאלתי "זינוק אור יותר גרוע" צחקה סופי "מתערב איתך שמסע צללים הרבה יותר קשה" אמר ניקו
ВИ ЧИТАЄТЕ
המלחמה הגדולה: הקוסמים, החצויים והאלפים- נטוש
Фанфікиבהארי פוטר 5 ואחרי שומרת הערים האבודות 5 הכותרת מספרת הכל מכחישות גורלו של אפולו אין זוגות באלפים ההתחלה נראית כמו כל ספר של עולמות נפגשים אבל בהמשך זה יהיה מקורי יותר מעלות אחת לשבועיים לרוב בימי שלישי שלי ושל @the_scarlet_which_n כשחשבנו על הרע...
