#21

362 18 6
                                    

נ.מ. הארי
חלק מכחולי העיניים והאמריקאים נעלמו אתמול בערב או הבוקר, אז יש חשש שוולדמורט חטף אותם, ולכן סדר היום הרגיל התבטל וכולם היו בפאניקה/ ניסו למצוא אותם. (לדעתי, הם סתם הצטרפו לוולדמורט מרצונם והשאירו חלק מהחברים שלהם מאחור בשביל שיחשדו בהם פחות+שישארו מרגלים בהוגוורטס)
אמברידג' ועוד כמה מהתלמידים מחו ואמרו שוולדמורט לא חזר, אז איך הוא יכול לחטוף תלמידים? בתגובה, חלק מהתלמידים התחילו לריב איתם בצעקות שהידרדרו לקללות (גם בשרביטים וגם מילים). מורים ניסו למנוע את התיגרות, והכל היה באנדרלמוסיה מטורפת.
האמריקאים הסתגרו לבדם במגדל שלהם וסירבו לצאת או לתת למישהו להיכנס. סופי ודקס, היחידים שנשארו מכחולי העיניים, הסתודדו בצד ולא ענו על שאלות. הם נראו מבוהלים, כאילו ידעו משהו שאנחנו לא יודעים. איבדתי את רון והרמיוני באנדרלמוסיה הכללית, אז החלטתי ללכת לדמבלדור. אולי אני אוכל לשכנע אותו באמת הכל כך ברורה- הם אוכלי מוות. ליד הכניסה למשרד שלו ראיתי את פרופסור מקנוגל "מה אתה עושה כאן, פוטר?" היא שאלה בקול נוקב. "אני צריך לדבר עם פרופסור דמבלדור, פרופסור." אמרתי, וכשראיתי שהיא הולכת להתנגד הוספתי "בבקשה, פרופסור, זה חשוב. ממש חשוב. בבקשה." היא נאנחה "קרמבו." היא אמרה לפסלים שזזו הצידה. "תודה פרופסור" אמרתי והתחלתי לעלות במהירות. דפקתי על הדלת החומה. "פתוח" קרא דמבלדור מבפנים. אם הוא היה מופתע שנכנסתי, הוא הסתיר את זה. "יש לי כמה דברים חשובים לברר, הארי. תמהר."
הכעס שרף בי. מה יכול להיות כל כך חשוב שהוא לא יכול להקדיש לי כמה דקות אחרי שהוא התעלם ממני כל השנה?! אפילו בעיניים שלי הוא לא מביט! מה יש לו?!
אילצתי את עצמי להירגע "אתה יכול להסביר לי מה קורה פה?" שאלתי ברוגע מעושה. הוא הביט בי כאילו הוא שואל את עצמו אם לסמוך עלי. "אני חושש שיש לנו עסק עם חצויים ואלפים." הוא נאנח לבסוף. "אבל... החצויים נכחדו, לא? ויש לנו הסכם שלום עם האלפים, נכון? זה... זה לא כזה הגיוני." אמרתי.
"הנחנו שהחצויים נכחדו, לא ידענו." תיקן אותי דמבלדור "ונכון, יש לנו הסכם שלום עם האלפים, אבל הם שולחים מדי פעם מרגלים בשביל לבדוק שאנחנו עומדים בהסכם ולא מפרים אותו."
"אז האמריקאים וכחולי העיניים הם חצויים ואלפים?" שאלתי "ומה גרם לך לחשוד בזה?"
"החצויים התנהגו מוזר, הם יודעים להילחם ממש טוב, הם פתחו בית חדש שנקרא 'המעורבים', זו הפעם הראשונה שהמצנפת מאבדת עשתונות וצורחת ורק חצויים עוברים דברים כל כך נוראים בגיל הזה. דברים שמזכירים גם את החצויים וגם את האלפים הם שהמצנפת הוסיפה בשיר שלה גם אזהרה וגם 'המעורבים והכחולים מגיעים, מנסים לתקן קרעים ישנים', זו פעם ראשונה שקוסמים מתגלים בגיל כזה. מה שגרם לי לחשוד באלפים הוא שלכולם יש עיניים בגווני כחול חוץ מאחת- שנראית, מתנהגת ויש לה אותו שם כמו האלפית שגדלה אצל בני האדם שמטרידה כל כך את המועצה." אמר דמבלדור.
"אז למה אנחנו לא תוקפים את החצויים?" שאלתי. "כי עד כמה שזה הגיוני, אני עוד לא בטוח ב100% שהם חצויים, ואני צריך הוכחות מוצקות שהם חצויים בשביל לתקוף אותם, לשפוט אותם, להרשיע אותם ולגזור עליהם עונש מוות. אבל ייקח לי הרבה זמן למצוא את כל הראיות המספקות, כי אני לא תלמיד ואני לא יכול להתחבר אליהם. רגע, אתה תלמיד. אתה יכול להתחבר אליהם, ותעזור להם להציל את החברים שלהם בשביל שיסמכו עליך, תרמוז שאין לך דעות קדומות נגד חצויים, וככה הם יגלו לך שהם חצויים או יתרשלו ויפלטו מספיק רמזים נוספים בשביל להרשיע אותם. תשתמש בלחש הקלטה בשביל שכולם ידעו שזה אמיתי. תשתף את רון והרמיוני בשביל שזה יהיה יותר אמין." בזמן שדיבר, דמבלדור שכח לא להסתכל לי בעיניים מהסיבה שלו, הוא הסתכל לי בעיניים ופתאום הצלקת שלי כאבה בהבזק חד ומישהו- וולדמורט- דיבר דרך הפה שלי "שלום, דמבלדור" הוא.אני אמר.תי. זה עדיין היה הקול שלי, אבל הוא התפתל בליחשוש נחשי. "עזוב אותו, טום." אמר דמבלדור בחריפות. "דיי, דיי, הפעם לא הגעתי בשביל להילחם." אמרתי/אמר וולדמורט "שמעתי ב-מק-רה את השמועות על החצויים, וחשבתי לעצמי 'אולי אני אכרות ברית עם דמבלדור, נגד החצויים'. אז זה הרעיון הכללי: אתה תביא את הראיות, ואני אביא כוח של אוכלי מוות בשביל לתפוס את החצויים. אני אתן לך לפקד עליהם."
"יש לי כמה תנאים בשביל זה. דבר ראשון, אתם לא תתקרבו לבוגדי דם לטענתכם/ בני מוגלגים. דבר שני, אתם תגיעו עוד יומיים בלילה. אתה והכוחות שלך תהיו בחדר הסודות עד שאני אאפשר לכם לצאת, וגם אז אתם תצאו רק בשביל החצויים. אחרי הלילה בעוד יומיים אסור לך להכניס עוד כוחות להוגוורטס או לסביבותיה. אתם לא תפקדו כלום על גמדוני הבית. אתם לא תתקרבו או תצודו אף אחת מהחיות או היצורים החיים בהוגוורטס ובסביבה. הכל מובן?" שאל דמבלדור. וולדמורט נאנח "אלו הרבה מאוד תנאים, אבל אני מוכן לקיים אותם ולעבוד לצידך כול עוד אנחנו נגד החצויים." את המילה האחרונה אני/וולדמורט ירק.תי בבוז "סיכמנו."
"סיכמנו"

~~~~
אנחנו לא אוהבות את דמבלדור במיוחד, מצטערות לכל אוהבות/אוהבי דמבלדור

המלחמה הגדולה: הקוסמים, החצויים והאלפים- נטושМесто, где живут истории. Откройте их для себя