יונתן פתאום עוקף אותי וניגש אל המקרר, הוא תולש ממנו את הדף המפורסם עם הטבלה שלי ושל נטע.
הוא עומד עם גבו אליי כשבמטו נעוץ בדף, עכשיו אני זאת שנשענת על הדלת בייאוש.
״אין שום דבר חדש.״ אני אומרת באדישות, ״אני יודע שאת בטוחה שאצלי יש, אבל המצב שלנו דומה.״ הוא אומר במעט כעס.
אני יודעת שיונתן טעון עליי, על העבודה שלא נתתי לו אף פעם להסביר את עצמו, אבל אני הייתי טעונה יותר.
״טוב יונתן.״ אני אומרת בחוסר סבלנות, יונתן מקמט את הדף בכעס בידו ומסתובב אליי במהירות.
״לא היה בינה לבינה כלום דני, מה גורם לך לחשוב שאני אבגוד בך?״ הוא כמעט צעק, גם אני עכשיו התעצבנתי והקשחתי את מבטי.
״אני הייתי שם יונתן, היא ישנה אצלך, לבשה את החולצה שלך, אתה דיברת אליה בצורה אחרת!״ ירקתי בכעס, כל מה שלא אמרתי כל הזמן הזה מבעבע עכשיו.
״זאת בסך הכל הדוגיסיטר של אלפא.״ הוא פלט בזלזול, הרגשתי קצת טיםשה אני מודה, אבל זה עדיין לא הספיק לי.
״מצידי שתהיה המאהבת שלו, זה לא מסביר כלום!״ אמרתי בחוסר סבלנות על שהוא חושב שהתירוץ העלוב הזה מספיק.
״היא טיפלה בו ואז לא היה לה איך לחזור הביתה והיה מאוחר, זה הכל.״ הוא אמר בפשטות, נאנחתי בזעם, זה לא כה פשוט כמו שהוא מציג את זה!
״אם זה היה כזה פשוט לא היית מסתיר את זה ממני!״ צעקתי עליו בכעס, עיניו של יונתן התמלאו בכעס והוא התקרב אליי במהירות.
מצאתי את עצמי נצמדת לדלת כשיונתן רוכן מעליי.
״כעסתי עלייך, בסדר?״ הוא שאל בלחש, הוא היה נשמע פגוע ושבור, נשכתי את שפתי התחתונה בכאב, אין לי כוח להתמודד עם זה.
הטחתי את אגרופיי בחזה של יונתן, זה לא גרם לו לזוז ורק יצר ביננו מגע שהיה חסר לי יותר מדי.
״על מה? על זה שאתה לא אוהב אותי?״ שאלתי בציניות, תחושת ההשפלה מהרגע שנחשפתי בפניו והוא אפילו לא היה מסוגל להחזיר לי אותו דבר לא תעזוב אותי.
״אף פעם לא אמרתי את זה.״ הוא הזכיר לי בילדותיות, ״אבל לא היה לך אכפת שזה מה שאני חושבת.״ החזרתי לו בכעס.
״גם לך לא היה אכפת להסתיר ממני שאת נעלמת לי עוד רגע.״ הוא הסיט את הנושא ואני פתאום הרגשתי קטנה יותר.
״לא ידעתי איך להתמודד עם זה בעצמי.״ תירצתי בילדותיות.
״גם אני לא ידעתי איך להתמודד דני!״ הוא התעצבן עליי, ניהלנו קרב מבטים ואני הרגשתי שכל מה שאני רוצה זה לסטור לו כל כך חזק.
״אז וויתרת?״ גיחכתי בחוסר הומור, ״וויתרתי?״ הוא שאל לא מבין ״אני רוצה שתקראי את כל ההודעות ששלחתי לך, כל השיחות שעשיתי, את כמות הפעמים שהגעתי לכאן בתקווה שתהיי פה!״ הוא הטיח בי באכזבה.
פרק 42
Magsimula sa umpisa
