נ.מ: נייט
הסתובבתי לאחור וראיתי את פרצופו האדום והמובך של מון לפני שהשפיל אותו ''א-אתה יכול להיות פה..." קול חלש וביישן נשמע לפני שמון הפך לאפילו יותר אדום וכיסה את עצמו בשמיכה כך שכל מה שיכולתי לראות על המיטה היה גוש פוך ענק שזז מעט, הוא חמוד אבל האם אני יכול להרשות את זה לעצמי? עד כמה אני אצליח לשלוט בעצמי אם רק לפני מספר דקות כמעט אכלתי אותו בחיים....אבל אם הוא רוצה את זה זה בסדר נכון? לישון איתו צמוד אלי כל הלילה ולקום שהדבר הראשון שאראה שהפתח את עיניי ההיה האוצר הקטן והיפה שלי פשוט נשמע טוב מידי בשבילי, אני לא רוצה לשקר לעצמי או לפתח ציפיות, מון לא אוהב אותי הוא פשוט מרגיש איתי יותר בנוח.
''ברגע שאני אכנס למיטה אני חושש שלא אוכל לצאת או להביא לך לצאת ממנה, זה בסדר?" הכנסתי בעדינות את ידי מתחת לשמיכה וליטפתי את ראשו מה שגרם לי להרגיש הינהון חלש
''לא אכפת לי, אתה בכל זאת קם לפני....'' הוא הוציא את ראשו מתחת לשמיכה והתקדם לקצה המיטה בזמן שהשאיר שמיכה גם על החצי שלי, הוא היה כל כך חמוד, רציתי לחבק אותו עלי מרוב אהבה אך פחדתי שאמחוץ אותו בטעות אז רק נכנסתי למיטה וגררתי אלי את גוש השמיכה שמון היה בו, כיסיתי אותו אפילו יותר כדי שלא ההיה לו קר ולקחתי אותו אלי כמו בובה עד שהיה צמוד עלי, כרחתי את ידי סביב השמיכה שעטפה אותו בחום והנחתי את ראשי על המקום שהיה אמור להיות חזהו אך במקום זה הרגשתי רק את השמיכה ואת פעימות הלב שלו שגהרו וגרמו לי להאמין שיום אחד הוא באמת ההיה שלי
''רואה? מעכשיו אני לא יכול לקום, בגללך יהלום'' הרמתי את ראשי ונשקתי בעדינות את שערו, אני רוצה להישאר איתו ככה לנצח ולהרגיש את החום הזה לנצח, את פעימות הלב האלה לנצח אני רוצה להרגיש אותו לנצח
''אין לי בעיה עם זה''
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
אם תהיו טובות אני העלה עוד פרק בין שמונה לתשע
יום/ ערב טוב 💕