94

313 28 1
                                    

נ.מ: נייט

אימה היתה מילה קטנה לתאר את מה שהלך בראשי, אחרי כל הזמן הזה לדמיין את עצמי בלעדיו זה בלתי אפשרי, גם אם הוא יעזוב, יחיה במקום אחר אין מצב שאני אשחרר, הוא כלא אותי אצל ליבו ואני רדפתי אחריו באובססיה גם עכשיו שהוא היה סנטימטרים ספורים ממני, פחדתי ממה שהייתי עלול לעשות כדי להשיג אותו לעצמי, לא ידעתי לרסן את עצמי בקשר עליו וזה היה נורא

''מה עשית נייט? אני באמת רוצה לדעת או שעדיף לי להישאר מחוץ לזה?" אם רק היה יודע כמה בפנים הוא כבר היה, אבל על השאלה שלו לא יכולתי לענות כי אני עוד חשבתי על זה, גם אם הוא ישאר איתי זה באמת ההיה אותו דבר? עד עכשיו לא ניסיתי לגרום לו לחשוב שאני אדם טוב אבל איך הוא יקבל את זה שרצחתי ועוד את אביו 

''הרגתי'' היצור הקטן שבין ידי השתתק לגמרי ורעד בזמן שדחף את עצמי לקיר במטרה ברורה להתרחק ממני, לא התכוונתי להחזיר לו את הזכרונות אבל לקחת אותו עלי בלי שידע לפחות על זה נשמע לא אנושי

''התחברת איתי כדי להרוג גם אותי?'' הוא קיווץ את אגרופיו ונשך את שפתיו בחוזקה, את הפחד שבער בו יכולתי לראות בברור אך כמו מטומטם בכל זאת שלחתי יד לפניו כדי להרגיע אך מייד הוא העייף אותה ממנו

''ברור שלא יהלום, אני אף פעם לא אשקר לך, אני אוהב אותך אני מבטיח'' עצרתי את עצמי מלשלוח את ידי שוב ופשוט נאנחתי

''הרגתי את אבא שלך....לא ידעתי שזה הוא, באמת, אני מבין למה לא תרצה אותי עכשיו אבל אני נשבע שהייתי נותן הכל כדי לחזור בזמן ולהציל אותו'' את ההבעה על פניו של מון לא ראיתי בחיים, מבט קר אפל אבל עם יותר רגשות ממה שאי פעם יכולתי להכיר

''א-אתה יכול לצאת בבקשה....אני צריך להחליף בגדים בחזרה''  ראיתי איך נשם לרווחה כאשר צעדתי אחורה ולבסוף יצאתי

פאק! מה עשיתי?! למה אמרתי את כל זה, אן הוא לא היה יודע כבר היינו יכולים להיות ביחד, הוא כבר היה שלי לגמרי אבל זה לא היה נכון... אני אתן לא ללכת אם הוא יחליט אבל אני ההיה חייב לוודא שהוא בסדר, שלא הרסתי אותו לגמרי

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

יום טוב 💕

burn the world for youDove le storie prendono vita. Scoprilo ora