81

308 29 7
                                    

נ.מ: מון

''אתה בסדר יהלום? נראה שמשהו מטריד אותך'' ליטוף קל על פני הוציא אותי מחיפוש היציאה הקרובה ביותר, הסתכלתי על עיניו הזהובות ורק לרגע חשבתי לשכוח מהעזיבה, נייט מהפנט ומשכר זה לא דעה אלה עובדה ואני לצערי משתכר בקלות, כל פעם שמביט בי זה נראה כאילו מבטיח של שהוא יתן לי הכל, הכל כדי שאשאר אבל לא יכולתי, ידעתי שבסופו של דבר ימאס לו ממני ואני אשאר מאוהב חסר תקנה ולא יכולתי לסבול את זה, גברים כמו נייט באים פעם בחיים אבל לא רק בחיים שלי, נייט מחוץ לתחום בישביל, אין לי למה להשלות את עצמי גם אם עכשיו הוא חושב שהוא אוהב אותי אני מניח שהוא פשוט מבולבל, שהוא נהנה מהמרדף הזה אבל לי אין זכות לקחת אותו אלי, הוא לא שייך לי והוא בחיים לא ההיה הוא רק יוביל אותי להרס עצמי.

''אני בסדר....'' חייכתי עליו בקושי ויכולתי להרגיש איך כל שריר בגופי וכל עצב בליבי צועק לי לרוץ לידיו החמות שנראה כאילו תמיד מוכנות להחזיק אותי ולתת לעצמי להתפרק שם אבל התנגדתי, הלב שלי היה. חלש ונייט היה נחמד עלי אז זה רק הגיוני לפתח כאלו רגשות אך הלב שלי מטומטם, הוא מטומטם כי הוא רוצה אותו

''זה טוב....יש פה אוכל ושתיה אבל אם אתה לא מוצא לך משהו בדרך חזרה נעצור לקנות לך אוכל אוקי יהלום?" הנהנתי מעט בבזמן, חיוך עצוב נפרס על שפתיו לפני שהסתובב והלך, היה נראה כאילו הוא ידע, כאילו הוא ידע שזאת תהיה הפעם האחרונה כי אני לא ההיה בדרך חזור.

כשראיתי שהוא כבר מתרחק התחלתי להתקדם לעבר אחת היציאות, אנשים הסתכלו עלי אך אף אחד לא העז לפנות עלי וכולם פינו לי את הדרך ותוך כמה רגעים כבר הייתי מחוץ לאולם, הקור של הלילה הרעיד את עורי וגרם לרעידות קטנות בשפתי אך הלכתי, לא ידעתי לאין אבל הייתי צריך את זה עד שלפתע דמות שחורה שנבנתה מהצל והחושך הופיע מולי בחיוך, זהיתי את הדמות וידעתי מה קורה, עצמיתי את עיניי בחוזקה וסתמתי את אוזני עד שהוא אדומות מרוב לחץ אבל בכל זאת שמעתי את הצחוק שלו, כמובן ששמעתי אני הייתי זה שבנה את הצחוק הזה בתוך מוחו

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_

הבטחתי ואני מקיימית

אז לילה/ ערב טוב 💕

burn the world for youWhere stories live. Discover now