נ.מ:מון
ליבי דהר במהירות ולפני שחשבתי בכלל לקחתי את ידו והעפתי אותה מתוך אינסטינקט, דחפתי את אותו האדם ברחתי על בן שתפס אותי וחיבק אותי
בעל העיניים הזהובות הסתכל על בן בשנאה לפני שחייך
לא
זה לא היה חיוך, שפתיו התעקמו כלפי מעלה ועיניו נשארו דוממות וכמעט חסרות רגש לחלוטין, הוא הכניס את האקדח חזרה למקומו במיכנסיו והסתובב הגדולה
''אתם לא עוצרים אותו או משהו!" בן התעצבן על השומרים שרק עמדו ושמרו על הבעת פנים יבשה
''אולי כדי שנלך הביתה....'' ניסיתי לשכנע את בן, ההיגיון שלי צועק לי לעוף מפה בזמן שהמוח שלי פוקד עלי להשאר
היגיון עדיף על מוח חסר תועלת
בן הסתובב עלי ועל פניו הבעת עצב
נכון הוא רצה להיות פה.....אני למאמרים שהמוח חסר התועלת שלי ניצח.....
''או שנישאר'' ניסיתי כמיתיו יכולתי לחייך עליו, הקהל הגדול מסביבנו כבר נעלם וכולם התפזרו לכיוון המאכלים
''תודה מון'' הוא נישק לראשי וחייך עלי ואז זה קרה שוב
העיניים האלה..... הוא שוב מסתכל
הרגשתי איך הן מסתכלות עלי בחום ודאגה אך היחס שקיבלתי מבעל אותם עיניים עד עכשיו היה כמעט קר לחלוטין
ההבדל היה עצום בין הרצון ללכת עליו ולפול לעיניו ללא להתקרב עליו בחיים
אז עשיתי את זה, עם רגלי צעדתי לעבר המרפסת אבל בליבי הבטחתי לעצמי לא להפתח, רק להבין, רק שיפסיק להסתכל על ככה
אני רוצה שיפסיק בכלל?
מעז שהגעתי הוא לא הזיז ממני את העיניים, אפילו שדיבר עם הקהל מוקדם יותר הוא הביט רק בי, אף אחד עוד לא עשה את זה עד עכשיו
זה מרגיש נחמד.....
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_
14 הצבעות ו14 תגובות בשביל עוד פרק 💜
אני באמת לא מבינה מי חשב ששעתיים מתמטיקה על הבוקר זה רעיון טוב
יום טוב 💕
CZYTASZ
burn the world for you
Losoweמבחינתי הפרק הראשון הוא ההקדמה -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- גמור -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- מכיל: שפה גסה תוכן מיני זוג גייז המוח החולני שלי התקפי חרדה אזכורים של אונס קצת אלימות ונראה לי שזהו הומ...
