54

380 29 3
                                    

נ.מ: מון

''תגיד לי, אני אתקן הכל רק תגיד לי'' הייתי מספיק פתטי בשביל להאמין שהוא יוכל לעשות משהו, נייט ובנג'מין נתנו הכל, שניהם היו שם בשבילי תמיד ועזרו לי מהצד אבל נייט היה מוכן לעשות עוד משהו חוץ מלהביא לי הכל, משהו בו גרם לי להאמין שהוא גם יגרום לאנשים שפגעו בי, באבי לסבול, לא האמתי בנקמות אבל  הפעם רציתי אחת כזאת ונייט היה יכול להביא לי אותה

'' א-אנשים בשחור ב-באו לבית.....הם לקחו א-אותו ו-והם אמרו שהוא....שהוא לא יחזור'' מצאתי נחמה בחזהו של נייט והתחפרתי שם, הוא הביא איתו סוג של נחת שלא יכולתי למצוא בשום מקום אחר ובאותו הזמן היה נראה שטלטל את כל העולם אבל אותי הוא דאג להשאיר יציב, הוא היה אבן תמיכה שידעתי שתמיד תהיה שם בשבילי ולא יכולתי לתאר כמה הודעתי לו על זה

''איך הוא נראה? אני אמצא אותו, אני מבטיח" הקול שלו חלחל לאוזני בנעימות ואני נשענתי עליו אפילו יותר רק כדי לקבל עוד מחום גופו, רק כדי להרגיש ברור יותר את פעימות הלב המרגיעות שלו, רק כדי להיות איתו

''שעיר....כתום ו-ו עיניים כחולות....'' יבבתי בכאב שנשכרתי בפרצופו של אבי, אותו הפרצוף שהאנשים שלקחו אותו אמרו שאני לא אראה יותר בחיים

אבי היה הכל בשבילי, עם אימא חולה בבית היה קשה להסתדר והוא היה המפרנס היחיד אך לא משנה כמה עמוס היה בתור ילד הוא תמיד היה ממציא לי סיפורים לפני השינה ועכשיו אני מתחרט שלו בקשתי ממנו שלשום עוד סיפור אחרון

בלי ששמתי לב כבר לא הייתי בן זרועותיו החמות של נייט אלה זרוק על הריצפה ישבה אותי באכזריות

''אני צריך ללכת, אל תלך לבית שלך" הוא פקד עלי בזמן שאסף חלק מדבריו שהיו אל אחת האבנים ''א-אבל נייט''-''עוף מפה מון! לך מפה ו אל תחזור הביתה אני ברור!!'' בפעם הראשונה מזה 5 שנים קולו של נייט נשמע חזק וברור יותר מהרגיל והרבה יותר עצבני, לא ידעתי מה עשיתי לא בסדר אז במקום זה רק קמתי על רגלי ורצתי, לראות את נייט ככה הפחיד אותי- הוא הפחיד אותי אבל בכל זאת רצתי

רצתי לכל מקום חוץ מהבית

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_

ערב טוב 💕

burn the world for youWhere stories live. Discover now