נ.מ: נייט { גיל 15}
''בוקר טוב'' מון חייך עלי והניח נשיקה על הלחי שלי- דבר שהרגלתי אותו לעשות כל בוקר בשבילי, אם הזמן אני השטלתי על המפגשים בבקרים שהפכו להיות קבועים ובנג'מין התפשר על לפגוש אותו רק בערבים בהם לרוב כל המשפחה נסע לאין שהוא אז לא יצא שראה אותו הרבה, לא דברנו עליו, חוץ מאותו היום כאילו התעלמנו מהעובדה שהשני יודע על זה, זה היה כמו חוק לא כתוב-לא מדברים על מון אם אף אחד כך שנשאר שחוץ מבבקרים שהשמש עולה יכולתי רק לחלום עליו בלילות.
לא ידעתי על מון הרבה, הכרתי כל תכונה מדהימה שלו אבל אפילו לא ידעתי איפה גר, אני מניח שזה לטובה אחרת כבר מזמן ביתו היה הופך לבית השני שלי, באופן תכני לקחתי כבר אותו מבנג'מין אבל בכל זאת לא יכולתי להפסיק לחקות לפגישות הקטנות שלנו בבקרים.
''בוקר טוב'' חייכתי עליו ונשקתי לראשו אך נראה שהוא לא התמקד בי, ניסיתי להבין מה הדבר שגרם לו לאבד את הריכוז בי ואז הבנתי שהוא בוהה בטבעת העבה שעטפה את האצבע שלי, הטבעת הייתה מכסף פשוט אך שובצו בתוכה יהלומים לבנים קטנים, אבי אביא לי אותה ואסר עלי להורד, לא מצאתי אותה כיפה במיוחד והעובדה שהיא גנבה את הצומת לב של מון שללא ספק שייך לי גרמה לי לאהוב אותה אפילו פחות
''יש בעיה?'' הרמתי את ראשו כך שיסתכל עלי ולא על כף ידי והוא ניראה מובך לרגע ''המשפחה שלי לא עשירה במיוחד אז אף פעם לא ראיתי יהלום אמיתי...הוא יפה כל כך'' הוא מלמל בכל מצב אחר הייתי מייד מביא לו את הטבעת אבל אם אעשה זאת אבי כנראה יקבור אותי בחיים אז במקום זה חייכתי עליו ולטפתי את פניו היפות
''אין לך מראה בבית?" הוא הסתכל אלי מבולבל ואני קרבתי אותו אלי, לא ידעתי למה היה לי כל כך חשוב לשמח אותו, לדואג שהחיוך המדהים והיפה שלו ישאר על שפתיו היה המשימה הגדולה של חיי
''אתה היהלום הכי זוהר ויקר שראיתי בחיי, האבנים המטומטמת האלה הן כלום בהשוואה אליך מובן?"
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
פרק קיטשי אבל אתן.ם תתמודדו
יום טוב והצלחה בלימודים 💕
YOU ARE READING
burn the world for you
Randomמבחינתי הפרק הראשון הוא ההקדמה -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- גמור -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- מכיל: שפה גסה תוכן מיני זוג גייז המוח החולני שלי התקפי חרדה אזכורים של אונס קצת אלימות ונראה לי שזהו הומ...
