28

1.1K 74 10
                                    

"לדמיין את ההרגשה הזאת זה ממש לא אותו דבר כמו ההרגשה האמיתית" מילמלתי.

"על מה אתה מדבר בייבי?" יונגי שאל.

"על זה.." ניצמדתי אליו יותר "אני מדבר על ההרגשה שלהיות מוגן ולהרגיש בטוח איתך.. שאתה מחזיק אותי בידיים שלך ואני פשוט יודע שאתה לא רוצה לשחרר." חייכתי.

"אתה קורא לי את המחשבות בייבי...?" הוא שאל.

"הלוואי" ציחקקתי.

"למה הלוואי...? אתה יודע עלי הכל.. אם יש לך משהו לשאול אותי זה הזמן.." יונגי חייך אלי ונישק לי את הלחי.

"זה לא ממש מה שהתכוונתי... התכוונתי שזה יהיה מגניב אם נוכל לקרוא אחד לשני את המחשבות וככה נוכל לתקשר בלי לדבר ולשגע את כולם." ציחקקתי שוב..

"אפשר לנסות את זה..." יונגי חייך חיוך ערמומי.

"מה בלי דיבורים...? בכלל..?" שאלתי מבולבל.

"כן בוא נראה כמה זמן נוכל להתמודד עם זה.." הוא ציחקק.

"אוקיי.." הסתכלתי עליו "אז מעכשיו" אני ויונגי אמרנו ביחד חייכתי והסתכלתי עליו, יונגי חייך וקם מהמיטה, ידעתי שהוא הולך להתקלח אז קמתי יחד איתו. החזקתי לו את היד והלכתי אחריו, הורדנו את הבגדים שלנו ויונגי מילא את האמבטיה במים חמים. הלכתי למגירה והוצאתי משם סבון שיהפוך את המים לבעות. יונגי נתן לי את היד שלו ואני נעזרתי בה בשביל להכנס לאמבטיה בלי להחליק ואז יונגי נכנס אחרי והתיישב מולי.
החזקתי לו את הידיים וניצמדתי לחזה שלו "אני לא יכוללל~~" התבכיינתי אחרי כמה דקות.

"מה? אבל בייבי אנחנו היינו ממש טובים..." יונגי ציחקק.

"אני התגעגעתי לקול שלך כל השבוע... לקול האמיתי שלך..ואני רוצה שתפסר לי איך היה לך..." נאנחתי.

"אוקיי אני אספר לך" יונגי הסתכל עלי וליטף לי את הלחי, הוא סיפר לי את כל מה שקרה לו ביפן מהיום שהוא הגיע עד עכשיו ואני הקבשתי לו. הקשבתי לקול המרגיע והעמוק שלו והרגשתי איך הלב שלי התכווץ משמחה כל פעם שהוא הזכיר אותי.. אני אוהב לדעת שאיכפת לו.

"נו... למה אתה בשקט עכשיו..? תספר לי מה היה איתך" יונגי אמר.

"אתה כבר יודע הכל... אבל... יש משהו שאני רוצה.. לשאול אותך..."

"מה זה..?" הוא שאל והחליק את הידיים שלו על הגב הרטוב שלי. 

"אתה באמת... לא כועס על החלום שהיה לי...?" שאלתי.

"לא... אני יותר כועס על טאהיונג וג׳אנגקוק שהחריכו אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה..." יונגי נאנח.

"אתה כן כועס." התיישבתי והתרחקתי ממנו.

"בייבי... לא אני לא...באמת, אני נשבע לך שאני לא כועס עלייך... זה לא אשמתך..." יונגי נאנח שוב "אני פשוט לא יודע איך להכיל את זה..כשניתקתי את השיחה זה לא כי כעסתי עלייך.. זה כי אני לא יודעתי מה להגיד ואני עדיין לא יודע..."

BOSS  2  yoonmin (*˘︶˘*).。*♡Where stories live. Discover now