ג׳ימיני: "דאדי אני לא מדבר איתך יותר."
יונגי: "אה באמת בייבי? טוב אז אני אנתק את השיחה.."
ג׳ימיני: "לאלאלא דאדי לא יכול לעזוב אותי~~"
יונגי: "בן כמה את בייבי?"
ג׳ימיני: "חמש. תחוזר הביתה."
יונגי: "אני חוזר הביתה עוד ארבע שעות.."
ג׳ימיני: "אבל לי יש רעיון. תחזור עכשיו."
יונגי: "מה עם ג׳אנגקוק למה אתה לא משחק איתו?"
ג׳ימיני: "כי אני רוצה אותך"
יונגי: "חשבתי שאתה שונא אותי..."
ג׳ימיני: "לאא אני אוהב אותך דאדיי~" *בוכה לתוך הטלפון*
יונגי: "בייבי בוי אל תבכה אני רק צחקתי... אני אוהב אותך"
ג׳ימיני: "זו הייתה בדיחה מרושעת!!"
יונגי: "בייבי אני צריך לנתק אני אחזור אלייך עו-"
ג׳ימיני: "עוד שעה כן כן אני יודע אני יודע.."
יונגי: "אני מבטיח שאתה תשמח מאוד כשאני אחזור הביתה"
ג׳ימיני: "אני מתגעגע ואני הולך להיות פה כשתחזור לא ג׳ימין כי ג׳ימין כל הזמן איתך..."
יונגי: "אוקיי בייבי... מה שאתה רוצה. גם אני מתגעגע אלייך"
ג׳ימיני: "ביי ביי דאדי"
יונגי: "ביי קטני שלי"
יונגי ניתק את השיחה. זה לא הוגן... למה אני לא יכול להיות שם???
אני בסדר גמור! נאנחתי.
"ג׳ימיני! ארוחת צהריים מוכנה!" ג׳אנגקוק צעק לי מהמטבח.
"אני בא קוקי" אמרתי והלכתי מהר למטבח אני הייתי דיי רעב.
"מגרד לי קוקי~~" התבכיינתי והתאמצתי לא לשפשף את העיניים שלי
"איפה דאדי שם את הטיפות שלך ג׳ימיני?" ג׳אנגקוק שאל.
"ג׳ימיני לא יודע..." מילמלתי והתחלתי לאכול.
"אוקיי אני הולך להתקשר לדאדי שלך אני כבר חוזר...תתחיל לאכול" ג׳אנגקוק אמר.
"תגיד לו שאני אוהב אותו~" אמרתי בקול עצוב כי אני מתגעגע אליו ממש.
"אוקיי" ג׳אנגקוק חייך חיוך קטן ויצא מהמטבח, התחלתי לאכול עדיין מתאמץ לא לגרד בעיניים.. הן ממש גירדו לי..
"ג׳ימיני הדאדי שלך לא מסכים לי להכנס לחדר שלכם אז אתה תצטרך לעשות את זה והוא מוסר לך שהוא אוהב אותך בחזרה" ג׳אנגקוק אמר אחרי שסיימתי לאכול.
"אוקיי" חייכתי "איפה הטיפות?" שאלתי.
"הוא אמר שהוא שם את זה בטעות במגירה השלישית... והוא אמר שרק אתה יכול לפתוח אותה אבל חד פעמי." ג׳אנגקוק נאנח.
YOU ARE READING
BOSS 2 yoonmin (*˘︶˘*).｡*♡
Romanceחלק שני לספר הראשון BOSS ספר הראשון חובה אחרת לא תבינו כלום. קריאה מנהנה :)
