שמעתי דלת נפתחת ומיד רצתי לראות מי זה, כמובן זה היה יונגי!! סוף סוף!! התגעגעתי אליו כל כך! רצתי מהר לכיוון שלו וחיבקתי אותו חזק יונגי הרים אותי וחיבק אותי בחזרה. הוא נשען אחורה על הדלת הסגורה והצמיד את הראש שלו לכתף שלי.
"דאדא~" בכיתי לו בכתף.
"הוא בן שנה.." טאהיונג אמר ליונגי.
"אוקיי.. תודה.." יונגי אמר והלך לסלון כדי לקחת את המוצץ שלי, הוא הכניס לי את המוצץ לפה אבל אני עדיין לא נרגעתי אני התגעגעתי אליו כל כך וזה כאב שהוא כעס עלי.. ואני כל כך מצטער על זה. אחרי טאהיונג הלך יונגי עלה יחד איתי לחדר שלנו והוא התיישב על המיטה.
"התגעגעתי אליך בייבי... ואני מקווה מאוד שעכשיו אתה מבין שאם אתה מתעורר באמצע הלילה לא משנה מה אתה מעיר אותי. רק לא כמו שהערת אותי שילשום לא ככה מעירים את דאדי מאצע הלילה.." יונגי אמר ונאנח..
"כן דאדא" לחשתי דרך המוצץ בזמן שיונגי מנגב לי את הדמעות.
"החזרת לג׳ימין הקלטה..?" הוא שאל, הינהנתי מהר.
"יופי" יונגי חיבק אותי חזק ואני חיבקתי אותו בחזרה.
"דאדא כועס?" שאלתי.
"לא.. כבר לא.." יונגי ענה מהר "התגעגעת לדאדא בייבי בוי?"
הוצאתי את המוצץ שלי מהפה כדי לענות לו "כן דאדא...ג׳ימיני חיכה וחיכה וחיכה כל היום ואז דאדא הגיע אבל לפני ג׳ימיני היה עצוב כי לא היה דאדא..." אמרתי בביישנות והחזרתי את המוצץ לפה.
"אני אוהב אותך כל כך." יונגי קבע ונתן לי נשיקה על המצח.
"ג׳ימיני אוהב דאדא" הוצאתי שוב את המוצץ שלי מהפה ונתתי ליונגי נשיקה כל הלחי. יונגי הניח את הידיים שלו על הלחיים שלי ונישק אותי בעדינות, נישקתי אותו בחזרה וחייכתי לתוך הנישקה כדי שגם יונגי יחייך.. אבל הוא לא חייך... זה אומר שהוא כנראה עדיין כועס עלי... נאנחתי והתנתקתי מהנישקה, החזרתי את המוצץ שלי לפה וחיבקתי אותו.
"מה קרה?" יונגי שאל אותי בדאגה. "אתה לא שמח שאני בבית..?"
לקח לי הרבה זמן לענות.. "ג׳ימיני ש-שמח" אמרתי בשקט.
"אז מה קרה?" יונגי קם מהמיטה והוריד אותי ממנו כדי ללכת לארון להחליף בגדים.
"דאדא אין חיוך, ג׳ימיני עצוב" לחשתי.
"זה מה שאתה רוצה בייבי..? אתה רוצה שאני אחייך...?" יונגי ציחקק.
"כ-כן דאדא" הרמתי את הראש שלי אליו וחייכתי חיוך קטן.
"אתה פוחד שדאדא לא שמח לראות את בייבי בוי שלו..?" הוא שאל וחזר לשבת לידי. הינהנתי ונצמדתי אליו.
"אני אוהב אותך. ואתה לא יודע כמה התגעגעתי אליך כל היום... בייבי.. אני ישבתי במשרד שלי ואני כל הזמן אמרתי לעצמי רק עוד שלוש שעות לראות הבייבי שלי רק עוד שעתיים ורק עוד שעה.. ואז החבר שלך התקשר והוא אמר שהתנהגת כל כך יפה היום.. אז החלטתי אולי לחזור הביתה מוקדם..." יונגי אמר וחייך אלי הוא לבש את החולצה שלו ואני חיבקתי אותו מיד ודחפתי את הראש שלי לכתף שלו.
"בוא נלך לאכול ארוחת ערב..." הוא אמר וקם מהמיטה.
קמתי אחריו והחזקתי לו את היד חזק.
"מה אתה רוצה לאכול?" הוא שאל אותי והסתכל לי בעיניים.
ВЫ ЧИТАЕТЕ
BOSS 2 yoonmin (*˘︶˘*).｡*♡
Любовные романыחלק שני לספר הראשון BOSS ספר הראשון חובה אחרת לא תבינו כלום. קריאה מנהנה :)
