חיבקתי את צ׳אניול חזק והרגעתי אותו "זה בסדר... זה שום דבר באמת... הוא לא הסתכל על קאי כמו שהוא מסתכל עליך ...נורא קל לראות את זה על באקי... הוא פשוט שמח לראות חבר ישן..." חייכתי..
"קאי הוא אהבת חיו.. אני ידעתי שיום יבוא וקאי פשוט יבוא מקולג׳ ויחטוף לי את הבאקי שלי אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך מהר.." צ׳אניול נאנח "אני אוהב אותו ג׳ימין.. אתה לא יודע עד כמה אני אוהב אותו...אני אתן לו את כל כולי... הכנתי את הצמיד הזה לכלום" צ׳אניול התעצבן, פתח את הקפסא, תלש את הצמיד מהספוג המגן ו..
"אפ אפ תרגע רומאו לפני שאתה זורק את הצמיד... אני יכול לראות אותו קודם...?" שאלתי.
"כ-כן..." צ׳אניול נאנח והניח את הצמיד בכף יד שלי.
"ווואוו אתה הכנת את זה??" שאלתי בתדהמה "זה מושלם~" אמרתי.
"באמת..? אתה אוהב את זה..?" צאניול שאל והסמיק.
"כן אתה ממש מוכשר~ אתה חייב להביא לו את זה" אמרתי והחזרתי את הצמיד לקופסא.
"לא....זה מאוחר מידי... הוא כבר בחר.. ואני נשארתי לבד.." צ׳אניול נאנח.
"הלוואי שהייתי יכול לעושת משהו... כל דבר." נאנחתי.
"תקח אותי לבית שלך...אני שונא את הבית שלי" צ׳אניול מילמל.
"אוקיי." חייכתי חיוך קטן נכנסו הביתה מהחצר האחורית וחצינו את הבית לכיוון הדלת הקידמית.
"צ׳אני היונגיי חיפשתי אותך! רצית להגיד לי משהו..? רגע לאן אתה הולך?? ולמה אתה בוכה??" באקהיון רץ לצ׳אניול וחיבק אותו חזק.
"ביי ביי באקי... אני אוהב אותך..." צ׳אניול חיבק את באקהיון חזק.
"ואני אוהב אותך~ אבל למה אתה הולך..? תישאר איתי.." באקהיון נאנח.
"באקי, צ׳אניול חושב שהמתנה שלו לא מספיקה אז אנחנו הולכים להכין לך עוד משהו.." אמרתי לבאקהיון וידעתי שמה שאמרתי לא יעבור בשלום אצל באקהיון... הוא ירצה לראות את המתנה הוא יאהב אותה ממש ואז הוא ינשק את צ׳אניול מול כולם.
וזה בדיוק מה שקרה...
חייכתי לעצמי וראיתי את הפרצוף של קאי... הוא הפך חיוור.. טאהיונג נעמד והחזיק לקאי את היד ראיתי את השפתיים של טאהיונג אומרות לקאי בשקט 'אמרתי לך שזה לא יעובד... ואתה רק תפגע מזה יותר..'
נאנחתי אבל קצת שמחתי לעצמי שאני ידעתי שזה מה שקאי ירצה לעשות... זה ברור שהוא מתגעגע לבאקהיון.. אחרי הכל הם לא נפרדו בגלל ריב... הם נפרדו בגלל שקאי צריך להתקדם בחיים.
חזרתי לשבת ליד טאהיונג וג׳אנגקוק וקאי התחיל ללכת לכיוון באקהיון וצ׳אניול שהיו שקועים אחד בשני.
"פעם הבאה שאתה מוותר עליו כל כך מהר זה הסוף שלך." קאי אמר לצ׳אניול ופתאום כולם השתתקו.
"יש לך אוצר בידיים תשמור עליו כמו שאתה שומר על העיניים שלך, לעולם על תעזוב אותו" הוא המשיך ואז הוא יצא מהבית ובאקהיון יצא אחריו. החברים של באקהיון המשיכו לדבר אחד עם השני וטאהיונג ג׳אנגקוק ואני יצאנו אחרי באקהיון.
DU LÄSER
BOSS 2 yoonmin (*˘︶˘*).｡*♡
Romantikחלק שני לספר הראשון BOSS ספר הראשון חובה אחרת לא תבינו כלום. קריאה מנהנה :)
