𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)

פרק 5

נ.מ מקס.

"אתה יכול להיכנס", פתחתי בפני אית'ן את הדלת
ראיתי אצלו חולצה מכופתרת של דילן, הייתי מבולבל אבל לא הקדשתי יותר מידיי צומת לב, וחזרתי לשבת על המיטה כדי לנעול נעליים. העפתי באית'ן מבט כשראיתי אותו נכנס לחדר, אבל ממשיך להיות קרוב לדלת, הוא בחן את החדר ושמתי לב שהעיניים שלו עצרו לרגע על הגיטרה האהובה עליי שנמצאת על המיטה שלי, "אתה יודע לנגן?" שאלתי אותו , "קצת" ענה ביובש, "אוו, באמת, רוצה להראות לי מה אתה יודע?"
שאלתי כדי להמשיך את השיחה, "לא עכשיו, אנחנו צריכים לצאת" ענה וניסה סיים את השיחה
"אוקיי בחור חביב שכמוך" מילמלתי וסיימתי לקשור שרוכים.

קמתי מהמיטה ויצאתי עם אית'ן מהחדר, ירדנו ביחד במדרגות, כשאני אומר ירדנו אני מתכוון אית'ן יורד בצורה שפויה כמו כל אדם אחר, בזמן שאני מדלג על חלקים במדרגות, פספסתי את המדרגה לפני הסוף והחלקתי, כבר הכנתי את עצמי לנפילה מביכה וכואבת על הפנים, רק שברגע האחרון אית'ן תפס אותי ביד וייצב אותי ,
"תיזהר" הוא אמר והביט בי, החזרתי לו מבט , כנראה שקצת ארוך מידיי, הוא קלט את זה והרים גבה, מחכה שאני אגיד משהו,
"מה שתגיד" אמרתי מובך ועצבני וקפצתי בכוונה מהמדרגה האחרונה כדי לעשות דווקא.
התקדמתי לדלת הכניסה כשהוא מאחוריי ,
"דילןןן! אנחנו יוצאים" צעקתי אליו ולקחתי את המפתחות לאוטו מהשידה ליד הדלת
"אוקיי, ביי" דילן צעק חזרה, בדיוק ברגע שאית'ן סגר את הדלת מאחורנו.

נגשנו לגראז' שם חיכו לנו המכונית של דילן ושלי והאופנוע של דילן, אית'ן חייך חיוך קטן למראה האופנוע ושאל אותי "שלך?", "לא" עניתי בחדות, עדיין מובך ממקודם.
אחריי הרבה ויכוחים ביני לבין דילן ,הבנו שאנחנו לא יכולים להסכים על אותה מכונית, אז קנינו שתיים, של דילן הייתה אסטון מרטין בצבע אפור מתכתי, לדעתי פלצנית מידיי,
ויש את שלי, סופר מיני ההיברידית של הונדה
כן, אולי זה נשמע ראוותני, אבל..
טוב נו, זה באמת כזה, אבל זה לא אשמתי! דילן הדביק אותי בזה.

כשאני ואית'ן נכנסנו למכונית שלי , הנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע למקלט לחיות מחמד שנמצא במרחק כמה רחובות מהבית.

אחרי בערך 10 דקות נסיעה, שבהם רק ישבנו בשקט
"אז איך אתה מרגיש היום?" שאלתי אותו עם טיפת סרקזם עצבני , "בסדר" הוא ענה לי באדישות והמשיך להסתכל מחוץ לחלון, "גם אני בסדר, תודה ששאלת" מלמלתי בציניות , "בן כמה אתה?" ניסיתי להמשיך את השיחה "27, ואתה?", "24" עניתי בסיפוק ,כשהצלחתי להמשיך את השיחה. "יש לך ניסיון כלשהו עם כלבים?" שאלתי אותו, "כן, האמת שאני מגדל כלבה" השיב "קוראים לה ג'ני, היא בת 3" המשיך וחייך כאילו רק המחשבה עליה גורמת לו לשמוח,
"הווו, באמת, איפה היא עכשיו?" שאלתי,
"אצל אחותי, אני משאיר אותה שם כשאני יוצא לעבוד לפעמים" הוא ענה, "אולי תביא אותה לגור איתנו, יהיה נחמד, ואני בטוח שלדילן לא יהיה אכפת" אמרתי, התלהבתי מהרעיון שאולי יהיה איתנו כלבה בבית, אני לא בטוח למה אני ודילן לא אימצנו עד עכשיו בעצם..
אחריי כמה שניות שמתי לב שהוא עדיין לא ענה, מיהרתי להוסיף "אם אתה רוצה כמובן" מילמלתי
הוא הביט בי וחייך חיוך קטן "אני אשמח"
ובזה חתמנו את השיחה.

כשהגענו למקלט, ניגשנו ללינדה, המנהלת של המקלט,שעמדה בכניסה למקלט, לינדה הייתה אישה צעירה וחביבה, האמת שיצא לנו לדבר הרבה, גם מחוץ למקלט, לינדה היא אחת כזאת, שאם אתה רוצה להנות, אתה רק צריך להיות איתה ואז תמצא את עצמך בוכה מצחוק בגלל בדיחת קרש מטומטמת ולא מוצלחת, ובכללי הייתה מסוג האנשים האלה שנעים להיות בחברתם, זה חלק מהקסם שלה.

כשראתה אותנו חייכה וניגשה אלינו "היי ,מקס" היא אמרה כשהגענו אליה וחיבקה אותי, "היי, לינדה" חייכתי אליה חזרה והחזרתי חיבוק, כשניתקנו מהחיבוק, היא העבירה מבט בין אית'ן לביני, "שלום.. חבר של מקס" לינדה אמרה והסתכלה עליי מחכה שאציג אותו
"הווו, איתן, תכיר זאת לינדה, לינדה אית'ן.
אית'ן הוא ה..."
הבנתי שאני לא יודע איך להציג אותו, אחריי הכל לינדה לא יודעת שאני זמר אנונימי ושמסתבר שיש איזה קריפי מטריד שמונע ממני להסתובב לבד בבטחה, חוץ מזה להציג אותו בתור השומר ראש שלי יהיה מוזר מידיי, איזה אדם רגיל מסתובב עם שומר ראש
"הוא אמממ...-" ניסיתי לחשוב על דרך לא מוזרה להציג אותו, "אני חבר שלו" אית'ן קטע אותי
"שלום לינדה" הוא הושיט יד ללחיצה,
היא לחצה את היד שלו ואמרה בחיוך "נעים להכיר אותך" ונעצה בו מבט ארוך.
לא הבנתי את המשמעות שלו, אבל בכל זאת לא אהבתי את הצורה שנעצה בו עיניים.

כששמתי לב לאי נעימות שאית'ן הרגיש,
"לינדה, אית'ן יצטרף אליי להוציא את הכלבים לטיול"
קראתי ומשכתי את שניהם שכל אחד מצד אחר שלי ונכנסנו לתוך הביניין הבינוני, אשר מחולק לחדרים, שבהם עשרות תאים שבחלקם היו כלבים ובחלקם חתולים.
לקחתי את הרצועות מהמתלה בכניסה לחדר , כשנכנסנו שמעתי את נביחות הכלבים והתחלתי לעבור אחד אחד בתאים וליטפתי אותם, למה כלבים זה דבר כלכך מדהים, חשבתי תוך כדי שאני קושר לאחרון את הרצועה, במכלאה היו 15 כלבים וכמעט 30 חתולים
אית'ן בינתיים התעשט והתחיל לעזור לי לחבר רצועות לכלבים,
כשסיימנו עם כולם אני אחזתי בידו של אית'ן וגררתי אותו משם.

(ובכך התחיל הבילוי המופלא של מקס ואית'ן,
נ.ב
ממש ממש סליחה שאני מתעכבת עם הפרקים, הפרק הזה כלכך סיבך אותי, לקח לי ימים לחשוב איך לגמור אותו.)
.
.

אם אהבתם אתם מוזמנים להצביע לפרק, זה לא לוקח מלא זמן וממש משמח אותי, אם אתם יכולים לשתף את הסיפור עם אנשים שאתם חושבים שיאהבו, זה ממש יועיל לי, תודה מראש.
לאב יו😘💛