let's start all over again. (Hebrew)

Part 9+10-

אליסון POV-

הסתכלתי היום טלוויזיה ושמעתי דפיקות חלשות על הדלת "כן(?)" "היי אל , אממ.. ממזמן לא דיברנו ואממ ממש התגעגעתי אליך " קאל פתח את הדלת קצת "כן גם אני , בוא כנס" אמרתי בחיוך חלש "מה קורה איתך? עד שסוףסוף אני רואה אותך אחרי שנתיים את עצובה כל הזמן?" "אני לא יודעת ... אני פשוט כנראה במצב רגיש" "אליסון שאני מכיר לא נשברת בכזאת קלות! אליסון שאני מכיר לא תתן למשהו או למישהו לשבור לה את המצב רוח , היא לא תוותר " "ומה לעשות שהמישהו הזה היה במקרה חבר שלי ובמקרה גם חבר הכי טוב שלך?" "רגע..את בגלל אשטון ככה?!" "אמ..סוג של" "בגלל החברה הזאת שלו?! אני כ''כ שונא אותה , הוא כבר לא שם לב לשום דבר!" הוא התחיל להתעצבן "קאלום אני בסדר , אני נהייתי יותר חזקה הכל בסדר איתי , באמת אני 'מתחזקת' " "מתחזקת?!לא ראיתי אותך פאקינג חודש וחצי חוץ מארוחות !! את לא נראת כמו מישהי שמתחזקת!אליסון אני דואג לך! תצאי מהדיכאון המזדיין הזה!את מדאיגה את כולנו , אנג'ל לא מצליחה לישון! אני לא מצליח לישון! תצאי מהדיכאון הזה , הוא לא עושה לך טוב ! מה אכפת לך ממה שאשטון עושה , הוא דפוק , הוא נהייה דפוק ! ואנחנו לא אומרים לו כלום כי אנחנו רוצים שהוא יהיה שמח ! למה תמיד את נדפקת?!" והינה הגענו לשלב הצעקות... "אתה צודק. אני מודה הדיכאון באמת לא עוזר לי , מודה אבל אם אתם דואגים בואו ותוציאו אותי מהחדר הזה ! אני לא יעשה את זה לבד כי אני לא מסוגלת! אני פשוט יכולה להתגבר על כל הזמן הזה כ''כ מהר , אז בבקשה תוציאו אותי מזה ..." אמרתי בלחש את השלוש משפטים אחרונים "תעזרו לי , תשפיעו עליי לטובה , תוציאו אותי מפה כי בלעדייכם אני לא יכולה ..." "טוב , אני מבטיח ! אני ואת ואנג'ל ומייק ולוק יוצאים היום ל..." "ל...??" "הפתעה" אמר אם חיוך ערמומי , מה הילד הזה מתחנן?! "אז ב-6 תהיי מוכנה , לא להשקיע וגם בואי לאכול , אני בטוח שכולם ישמחו לראות אותך " "טוב אני יתארגן וירד" נוא החזיר לי הנהון וחיוך והלך , נכנסתי למקלחת לקחתי בגדים נוחים וצחצחתי שיניים , חיממתי מים ונכנסתי להתקלח היום הזה התחיל טוב , אפילו טוב מאוד ! אני שמחה לראות את קאלום שוב ככה ! התגעגעתי אליו התגעגעתי אל כולם ! יצאתי מהמקלחת וירדתי למעטה כשכולם (לוק,מייק ואנג') ראו אותי , הם פערו את העיניים ולא האמינו לחיוך הראשון שלי מאז חודש וחצי אחרי חצי דקה שהם היו בהלם הם קפצו עליי בחיבוקים ומשפטים כמו: "התגעגעתי אלייך כל כך " "אני אוהב אותך" "ידעתי שקאל ישפיע עלייך" "סוף סוף " "פאק אני כ''כ שמח" וכו' "אני אוהבת אותכם גם כ''כ ! אני פאקינג לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייכם!" "חסר לך אם תכנסי לדיכאון שוב !" אנג'ל אמרה וכולם הנהנו בהסכמה ואני רק חייכתי במבוכה "טוב שנלך לאכול?" "יאפ" "פאק אני כ''כ רעב" "חחחח מהר לפני שהבטן שלי תעשה רעידת אדמה!" אמרתי בדרמטיות "אליסון שלנו חזרה חברים !!!" "וואווווו!!!!" כמה שהם דפוקים כשאני איתם הם גורמים לי לשכוח את כל הצרות שלי , כמו שנאמר :'אין שכל , אין דאגות' הם כ''כ דפוקים אבל גורמים לי לא לדאוג ורק להשתחרר ולא לחשוב על כלום חוץ מלעשות כיף! אחרי שסיימנו לאכול , והתמלאתי אנרגיה , יותר מידי אנרגיה שהיה לי כוח לסדר את כל הבלגן בחדר שלי! "יואו אם אליסון לא מנקה , אז כאלו אתם לא יכולים לא לעשות בלגן?!" כןכן אני 'המנקה' , התחלתי לסדר הכל , "אחחח יותר מידי בלגן ! חזירים!!!" אחרי שסיימתי (סוף-סוף ) התקלחתי וירדתי למעטה , קאלום היה שם אז התנפלתי עליו בנשיקות בלחי "מה זה פרץ האהבה הזה?" "אולי תגיד לי לאן הולכים היום בערב?" "לא , לא נראלי" " אוףף נו קאל ! בבקשההההה" "הפתעה!" "שונאת אותך" "לא את לא !" אמר בקול נפגע "אוף!" "מוחעחעחע" צחק בצחוק 'רשע' "תיחנק אמן!" "אוהב אותך" "האהה"(כאלו הנהון-הערת כותבת) כל שאר היום פשוט התעדכנתי עם העולם , והתקשרתי לאמא שלי כי לגמרי שכחתי כל הזמן והיא בטח דואגת 'רינגרינג' "הלו ?" "היי אמא!" "אליסון! איפה היית?!" "אהה אממ כן בנוגע לזה , סליחה שנעלמתי להרבה זמן פשוט בגלל מה שקרה הייתי קצת בדיכאון , אבל אל תדאגי אני בסדר גמור , כולם דואגים לי פה " "בטוחה?!" "כן אמא אל תדאגי!" "טוב... מה נישמע עם כולכם שם?" "הכל בסדר היום אנחנו יוצאים החוצה" "מתי?" "עוד שעה" "אהה טוב , תהני! ואל תעלמי שוב פעם ככה!" "אוקיי ביי אמא , ד''ש לכולם שם!" "ביי" וואו היא לקחה את זה בקלות , למה?! אנג'ל! "אנג'ל !בואי לפה עכשיו!"

אנג'ל POV-

"אנג'ל!  בואי לפה עכשיו!" אוי לא , היא גילתה ?? "מה?"אמרתי לחוצה "סיפרת לאמא שלי את הסיבה שבגללה הייתי בדיכאון?!" "אממ..מה פתאום!" "אנג'ל?!" "טוב , נו כן ! אבל היא לחצה עליי ודאגה לך, היית מעדיפה שהיא תטוס לפה?" "מה?" היא הרימה גבה
-פלשבק-
הייתי באינסטגרם ואז הפלאפון שלי צלצל , אמא זל אליסון "הלו?" "אנג'ל ! את יודעת איפה אליסון?! היא לא עונה לי כבר כמה שבועות אני דואגת לה ! אני רוצה לקחת מטוס אליכם!" "לאלאלאלא הכל בסדר מבטיחה , פשוט בגלל כל מה שקרה , ולאשטון יש חברה חדשה אז היא עצובה , אז כנראה היא שכחה , אל תדאגי" "אוי לא , שלא תכנס שוב לדיכאון כמו שנה שעברה " "לא מה פתאום אל תדאגי , תני לה פשוט זמן לחשוב על הכל.. הכל יהיה בסדר!" "טוב אז תשמרי עליה !" "אין בעיה"
-סוף פלשבק-

"אויי אלוהים , טוב בסדר לא משנה.. תודה בכל מקרה ! את חברה אמיתית " "תמיד פה בשבילך ביץ'" "חחח"

אליסון POV-

טוב הגיע השעה שאנחנו יוצאים להפתעה שקאלום לא מגלה לי עליה ... אני חושדת שנלך לים ... אבל נראה .. "טוב בואו!" קאלום קרא לנו , נכנסנו לאוטו ונסענו , אחרי 10 דק' , קאלום עצר את המכונית "טוב הגענו" , לא האמנתי למראה עיניי!  איך שכחתי מהמקום הזה!! "פאק התגעגעתי לפה!" זה היה...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוקיי ! זה כל הפרק! מה אתם חושבים? ממש רציתי לעשות פרק כפול אז כן!
ומקווה שנהנתן !