Still Love You- L.S ✔

פרק 15

~קריאה נעימה~

קמתי ממש מוקדם בבוקר כותב לנייל שיצאתי ותודה שנתן לי לישון אצלו. אני בדרך לשדה תעופה אמא שלי לא יודעת שאני בא זה היה לה בהפתעה היא כל כך תשמח לראןת אותי.
כל הדרך לבית חשבתי עמוקות על מה שאני עושה והאם זה הדבר הנכון.
שפגשתי את ברנדון לראשונה זה היה מדהים הוא היה כל כך יפה ונחמד שהוא הצליח לגרום לי לשכוח לכמה זמן מלואי וראיתי בזה סימן.
לא רק אני גם הבנים שדיברתי איתם עליו בחיוך מוסמק הם אמרו שאני צריך ללכת על זה ויכול להיות שאני אמצא אהבה אמיתית איתו. אהבה כמו שהייתה לי עם לואי.
ובאמת חשבתי כך וגם הרגשתי את האהבה שהם דיברו עליה.
אך תמיד האהבה שלי ללואי תהיה מיוחדת במינה ואף אחד לא יכול להשתוות אליה. וברנדון ידע את זה שהוא נכנס ללב שלי הוא ידע שמישהו כבר תפס חצי ממנו ויקח לי זמן לשחרר אותו.. אולי אני בחיים לא אצליח.
והוא בכל זאת היה איתי, אהב אותי וכיבד אותי ובגלל זה אני אוהב אותו וקשה לי לפגוע בו כי זה לא מגיע לו בכלל. הוא כל כך הכיל אותי עם כל הבעיות שלי ונתן לי הרגשה שזה בסדר והוא כאן והכל יהיה בסדר.
לא כל כך דיברתי על זה אבל סבלתי היו לי ועדיין יש לי פחד מנטישה פחד לאבד אנשים.
ופחדתי שהוא לא יאהב אותי עם כל הבעיות האלה אבל הוא הראה לי אחרת אראה לי שאני בסדר.

אבל מצד שני יש את לואי.. לו שלי האהבה של החיים שלי שאני לא יכול לשחרר.
רק המחשבה עליו עכשיו גורמת לי לחייך ולגופי להגיב בהתאם.
הוא גורם לי להרגיש את הלב שלי נמחץ הוא גורם ללב שלי לפעום בחוזקה רק ממבט אחד קטן.
החיוך המתוק שלו שהוא מתרגש ממשהו, הטעם המתקתק של פיו שאנע מנשק אותו.
שהןא כועס הוא נראה כל כך חמוד כי הוא לא יכול לכעוס. ואיך שהוא משרבב את שפתיו שהוא עצוב ובא לו לבכות.
שהןא מרגיש רע הוא ננעל עם עצמו ואני צריך לפתוח במלחמה כדי שיתן לי להיכנס אבל שהוא נותן זה שווה כל רגע ושנייה. כי הוא מחבק אותי בוכה על חזהי ונאחז בי בחוזקה. שואב ממני אנרגיות טובות ומחזק את עצמו.
לואי פגע בי המון אבל עם כל מה שעברתי איתו אני בחיים לא אוכל לשחרר ממנו. לעולם.
הןא נכנס חזק לליבי ולא מוכן לצאת.

לכן זה קשה לי.. להיות עם ברנדון שאני מרגיש ככה ללואי זה מרגיש בגידה... רגשות האשמה על הנשיקה עם לואי אוכלות אותי מפנים. ברגע שאגיע להחלטה אני אספר לברנדון את הכל הוא צריך לדעת מגיע לו לדעת.
מבלי ששמתי לב הגעתי כבר לשדה התעופה ויצאתי מהרכב עוצר את מחשבותיי לכמה רגעים יודע שאני אחזור אליהם עוד מעט.
"היי כרטיס טיסה הולמס צ'אפל" אמרתי לפקידה בחיוך. היא חייכה בחזרה והגישה לי את הכרטיס. "טיסה נעימה" היא אמרה בחיוך ואני חייכתי וצעדתי לאחד הספסלים מחכה שיקראו לי לבוא.
התעסקתי בפלאפון.. רואה תמונות ישנות שלי ושל לואי ומחייך נזכר בכל הרגעים הטובים שלנו פעם לפני שהכל קרה.
שיחה נכנסת מברנדון קטע את רצף הזכרונות שלי ראיתי שהוא יתקשר אליי לפני זה כמה פעמים. אז עניתי מצמיד את הפלאפון לאוזני שומע את הנשימות הכבדות שלו. הוא בוכה. הלב שלי נשבר שהוא בוכה.
"האריי~" הוא בכה לאוזני ואני רק נאנחתי שותק רוצה שהוא יגיד את כל מה שיש לו.
"למה הלכתת..? מה קרה לנוו.??" הוא המשיך ללחוש בכאב לפלאפון.
"ברנדון קרו דברים.. שלא אמרתי לך" השבתי וברנדון יבב שוב מחכה שאגיד לו מה קרה.
"אני ולואי.. אנחנו ה-" באתי לומר אך ברדנון קטע אותי. "פאקינג לואי" הוא אמר בכעס.
"ידעתי.. פאק ידעתי אתה אוהב אותו נכון הארי?? אתה תמיד אהבת. ואני כמו טיפש חשבתי שנוכל להתגבר על זה.. זה היה עניין של זמן" הוא צעק אל תוך אוזני והמשיך לבכות.
"התנשקנו ברנדון. לפני שבועיים אני מצטער זה לא מגיע לך.. אני לא מגיע לך.."