she's mine

go bitch

🚫תזכורת מהפרק הקודם🚫
"חכי לאן את צריכה? אני אקח אותך" שאל בנחמדות.

"לשכונת כוד" עניתי

"אין בעיה בואי" אמר התיישב ברכב ובאתי להיכנס כשלפתע

"אליסון" פאבלו קרא והתקדם כל כך מהר ובכעס.

"סע בבקשה תסע" אמרתי מבוהלת כשהתיישבתי במהירות וסגרתי את הדלת של האוטו

"אני לא יכול גברתי מצטער. זה פאבלו" קבע ויצא מהרכב.

"שיט" מלמלתי הלב שלי דפק במהירות. והלחץ עלה.

פאבלו פתח את הדלת באגרסיביות, אני נשבעת שעוד שניה הדלת התפרקה.

"צאי מהאוטו המזדיין שלו כוסראבק" הוא צרח.
פשוט צרח.
לא היה לו אכפת איפה הוא נמצא
ולמזלי רק אותו איש היה שם.

יצאתי כדי לחסוך צעקות. ולא הבטתי בו אפילו לשנייה.

"תגיד לי אתה יבן זונה מאיפה האומץ להעלות את האישה שלי לאוטו?!" צרח והחזיק בצווארו של אותו איש שרצה לעזור לי.

"אני אמרתי לו שאין לי קשר אלייך" אמרתי בלחש מסיטה את מבטי אליו.

הוא שיחרר את האיש

"אני..אני באמת שאלתי אותה..לא זכרתי איך היא נראת..א..אם הייתי יודע לא..לא. הייתי לוקח אותה" הוא מילמל בפחד

"זדיין מפה עם האוטו שלך" פאבלו החזיק את עצמו כל כך.

אחרי דקה האיש כבר נסע מהמקום.

עכשיו זה רק שנינו.

פאבלו לקח נשימה עמוקה.

"תגידי לי מה עובר עלייך?!" הוא שאג עליי.

"עזוב אותי כבר עזוב" התחלתי לבכות

נמאס לי
-
-

"אליסון אל תתחילי לעצבן אותי או ש.." הוא שאג

"או שמה? תשחרר אותי כבר אתה משחק בי.
אני לא אאבד איתך שום בתולין. יש לך את הבלונדינית הפתוחה לתמיד" קטעתי אותה והדמעות פרצו.
למרות שלו רציתי לבכות מולו.

"מה?" הוא שאל מבולבל

מבטו התרכך כשראה שאני בוכה.

לקחתי נשימה ושתקתי. אני יודעת שאם אמשיך לדבר אני אבכה עוד יותר.

הוא ניסה למשוך אותי אליו

"אל" ... "אל תיגע בי" אמרתי חלושות.

"דיברת שטויות כושליראבק. איזה בתולין על מה את מדברת?
נראה לך שמה שאני מחפש בך זה להשכיב אותך?
אני יכול לשכב עוד 10 ביום אם אני רוצה.
ופעם אחרונה שאת מלכלכת ככה את הפה שלך ליידי.
וחוץ מזה מאיפה הסקת את זה ?" הוא שאל .

הוא כל כך עצבני.

"הבלונדינית" אמרתי מנגבת את אפי

"שאנל." תיקן אותי

גלגלתי עיינים.

"הלו אל תגלגלי לי עיינים" הוא התקרב אליי

"פאבלו בקיצור מה אתה רוצה?" שאלתי מיואשת.

"שתסמכי עליי, שתדעי שאני מכור אלייך, לחיוך שלך, הפכת להיות החולשה שלי.
אני שונא את זה שאת לא בוטחת בי. שאת מרגישה חוסר ביטחון כי מישהי שבכלל לא מתקרבת לרמה שלך באה אליי" הוא ממשיך לדבר בעצבים.

אך גורם לי להתרגש מכל מילה שיוצאת לן מהפה.
מהפנט אותי כרגיל.

"ותנגבתי כבר את הדמעות המזדיינות האלה קשה לי לראות אותך ככה אליסון נשבע לך ביקר לי" הוא משך אותי אליו לחיבוק.

קפאתי. מצד אחד אנשים מדברים ככה,
ומצד שני הוא. הוא אומר אחרת.

"תחבקי אותי גם, אני רוצה להרגיש את החיבוק שלך" הוא מלמל לצווארי.

גורם לי להתשגע.

"למה לא העפת את הבלונדינית?" שאלתי פגועה.

אני יודעת שאם המצב היה אחרת ומישהו היה ניגש אליי הוא היה מפוצץ לו ת'ביצים.

"אני מכבד בחורות. אני לא אעיף מישהי כי יש לי אותך, רק אם זה מגיע למצב שאני רואה שמשהו לא תקין. אני נאמן" הוא ממשיך לדבר ומחבק אותי חזק יותר,
כאילו פוחד שאעזוב אותו.

"אני רוצה לחזור לסבתא שלי" אמרתי

"אליסון" הוא נשף בעצבים

שתקתי.

"אני באמת לא אוכל בלעדייך" הוא ממשיך לדבר

"אני לא עוזבת אותך פאבלו, זה לא חדש שיש לי רגשות אלייך.
אני פשוט רוצה קצת זמן לעצמי לעכל כל מה ששמעתי ולהבין מה טוב לי" אמרתי מתרחקת ממנו.

"מה שמעת מהבלונדינית?" שאל מעביר את ידו בשיער בעצבים.

הפעם הוא קרא לה בלונדינית, חבל שלא קרא לה ככה מההתחלה ותיקן אותי לשנאל.

ספרתי את הסיטואציה שהייתה בשירותים.
הוא היה כל כך עצבני.
אני נשבעת שהוא ככה רק במקרים נדירים.

"מה?" הוא צעק בעצבים

"היא הייתה באה שוכבת איתי והולכת.
היינו מתראים רק בשביל דבר אחד והבנת מה הוא" המשיך בעצבים

"היא מקנאה בך אליסון"

"יודע מה אין לי כח להתווכח ולדבר עלייה. היא גורמת לי לבחילה.
קח אותי לא יודעת לאן אני פשוט רוצה להתקלח ולישון." אמרתי חסרת כוחות.

אני מאמינה לו, אבל מפחדת להיפגע.
להיפגע מאדם שאת אוהבת זה כואב, כואב מאוד.
ואני מעדיפה לא לקבל דקירה ללב ולבכות בזמן הקרוב.

"את ישנה אצלי" הוא קבע

הנהנתי.

הוא מבסוט על עצמי שלא התווכחתי לחזור לסבתא שלי.

ישבנו באוטו והייתה שתיקה.

הוא שם את ידו על הירך שלי וליטף בעדינות,

כמובן שאחרי כמה דקות עייני נסגרו לאט לאט...
ועדיין השיחה של שנאל ושל חברה שלה עולה לי בראש
גורמת לי להתחרפן.

ועוד יותר להתחרפן שהיא שכבה, עם הגבר.שלי.