she's mine

מסקרנת

🚫 תזכורת מהפרק הקודם 🚫

כנסי הביתה קר" המשיך להסתכל עליי

לא הקשבתי. נשארתי במקום.

"כנסי. הביתה. קר." קבע מדגיש כל מילה אך בטון עצבני.

נשארתי לעמוד.לא.

"וואלה? מה שתית מיץ אומץ יפה שלי?" שאל מתגרה אך הכעס שהיה נשמע בקולו וואי וואי.

לפתע תפס אותי ממותניי והרים אותי באוויר כנוצה מכניס אותי חזרה לבית.

"מה עובר עלייך?תן לי ללכת הביתה" צעקתי בעצבים.

"את כבר בבית" צעק טורק את דלת הכניסה.

פאבלו למה?..

-
-
-

ישבתי בסלון אדישה ועצבנית.
אני שונאת אותו. שונאת.

הוא התיישב מולי מגלגל עיינים ומביט בי בשעשוע.

"שאני אבין, אני משעשעת אותך?" צעקתי

"וואלה כן" קבע מתקדם אליי

גורם לפרפרים שהיו לפני להתעורר.

"אני נראת לך ליצן?" שאלתי בגועל

"לא" ענה בפשטות.

זהו?ציפיתי לעקיצה.

"את לא ליצן, ואת לא זונה, ולא כל הדברים האלה שחשבת שאת,
תכבדי את התשובה שלי ותכבדי אותי" אמר בגבריות מעביר יד בשערו הפרוע

הוא ריגש אותי. הוא רציני עכשיו וזה מעולה לי.
אני טובה בדיבורים.

"למה אתה לא נותן לי ללכת הביתה?" שאלתי בתמימות שוב.

"את סתלבט עליי? אמרתי לך כבר" הוא המשיך בשלו.

למה אני צריכה להיות כאן עד שאאבד עניין?

באתי לגלגל עיינים

"אל תחשבי אפילו לגלגל לי עיינים, אליסון את מסקרנת אותי בגלל זה את פה" המשיך לדבר בקשיחות

נשכתי את שפתיי מלחץ, הרגל של שנים.

"אל תנשכי שפתיים ככה, אני מתאפק לא לעשות לך ילד בטעות" אמר בשעשוע מביט לשפתיי ואז לעייני

התעלמתי ממה שאמר למרות שאני בטוחה שהוא יודע איך המילים האלה משפיעות עליי.

"יאללה מאמי תעלי לישון הלכתי לעשן" קבע בזמן שהוא קם אל הגינה

"לא" הוצאתי באומץ

"אני לא רוצה ללכת לישון" קבעתי והתקדמתי אליו

"מה זה?" שאל כעקיצה

"לא שמעתי טוב סירבת למה שאמרתי?" שאל בגבריות.

הוא חושב שהוא אלוהים מה עובר עליו?

"כן סרבתי, אני אלך לישון כשתלך לישון" עניתי בחצי חיוך מזוייף.

לא הולכת לישון עד שהוא הולך שלא יעשה לי משהו. אני לא ארדם.

הוא שתק

"קחי שימי עלייך קר בחוץ" קבע מושיט לי מעיל שנראה יותר יקר מכל דבר שקניתי.

לא התנגדתי. לבשתי את המעיל שלו שישר עטף אותי בריח של הבושם הממכר שלו בשילוב של סיגריות.
אלוהים אני לא עומדת בזה.

יצאנו אל הגינה השעה הייתה כבר 01:00.
באמת קר.

התיישבנו אחד מול השני,
הוא הוציא סיגרייה הדליק ועישן
הוא מעשן ובוהה בי.

"למה אתה מסתכל עליי ככה?" שאלתי בוהה אל תוך עייניו.

יש לנו קשר עיין כל פעם, אבל זה אף פעם לא הביך אותי,
אף פעם לא התביישתי להסתכל לו בעיינים.

"האף שלך אדום" הוא קם והושיט לי שמיכה שהייתה ליידו.

"תודה. למה אתה לא עונה לי?" שאלתי תוך כדי שאני מתכסה בשמיכה

"אני מסתכל עלייך כי בא לי. יש לך שאלות של סאחית" אמר בשעשוע מוציא עשן

הוא כלכך אלוהי גאד.

צחקקתי. זה נכון אני משגעת אותו יותר מידי עם השאלות המפגרות שלי.

"לא בודד לך כאן לפעמים? לגור לבד בלי משפחה" שאלתי בתמימות

"עכשיו את כאן אני מרגיש טוב,
ואל תזכירי תמשפחה שלי יותר אף פעם" קם והלך חזרה לבית

"כנסי זריז" קבע

לא הגבתי,קמתי והלכתי אל תוך הבית
הוא סורק את כל גופי.

"אל תסתכל עליי ככה" אמרתי בכעס

"אני אסתכל על מה ששלי" קבע מגחך בגבריות

ואי ואי.

עקפתי אותו מהר
אני עם הגב אליו.

"וכרגע יש לי נוף מטריף" אומר יצא לו קול צרוד.

אני מתחרפנת.

רגע. הוא דיבר על הטוסיק שלי?!

"אל תסתכל על הטוסיק שלי!" אמרתי מסתובבת אליו

והוא הרים ישר את מבטו אל עייני.

הוא גיחך לשנייה אך התקשח ישר.

"עלי עלי לישון שיגעת אותי" קבע