she's mine

כאב

תזכורת מהפרק הקודם ❤️

״זהו סיימתי, קח את זה לאן שאתה
רוצה. ועוד משהו לגבי ג׳ניפר תתייחסו אלייה יפה, היא עברה עם שון ממש הרבה חרא רק כי היא מאוהבת
בו היא לא וויתרה עליו, היא לא אשמה בכלום.״ המשכתי ויצאתי מהחדר בעצבים.

הוא לא אמר כלום, באופן מפתיע.
הוא טיפוס כזה שמדבר ופורק רק לי, והפעם הוא אפילו לא קטע אותי.

אני יודעת שקשה לו בכל הסיפור הזה, יש לו לב טוב הוא לא כמו השאר חסרי הרגישות לאנשים.
אם לא אני הוא היה הורג מזמן את שון בלי לחשוב פעמים.

אני יודעת שאני משפיעה
עליו לטובה.

״אליסון״ פאבלו קרא לי

—
—
——

״אליסון״ פאבלו קרא לי

״אה?״ הסתובבתי אליו

״קחי תדברים שלך אני אקח אותך לסבתא שלך״ פאבלו זרק לאוויר.

ליבי החל לפעום מהר יותר.

״מה?״ שאלתי פגועה, אך לא הראתי לו יותר מדי שנפגעתי ממה שאמר.
כאילו זאת הנקודה שנשבר לו ועבר לו ממני, ועכשיו הוא מחזיר אותי לסבתא שלי ומנתק איתי קשר?

״מה ששמעת״ אמר בעצבים

הנהנתי כשדמעות עלו בעייני אך ישר שפשפתי את עייני, אני ממש לא רוצה שיראה כמה נפגעתי ממנו. חתיכת אפס.

״חכי״ אמר בעצבים כשראה שבאתי לצאת מהדלת.

לא הקשבתי והתקדמתי בזריזות החוצה.

״כסעמק״ שמעתי אותו צועק ומנפץ משהו מזכוכית בבית.

זה כל כך לא הזיז לי.
הייתי בראש אחר לגמרי, שאלתי את עצמי כל כך הרבה שאלות לגביו.
למה התאהבת בו? ולמה חשבתי לעצמי שזה באמת הולך לעבוד.

הוא יצא מהבית והתקדם לכיווני, עמדתי ליד האוטו וראיתי את מבטו עליי. הוא כל כך עצבני ובאותו הזמן בחן אותי.

גלגלתי את עייני.

חיוך קטן עלה על פניי כשנזכרתי שאהיה אצל סבתא שלי, התגעגעתי אליה נורא וזה יעסיק אותי להיות איתה.

״אני רואה שאת מאושרת״ הוציא מפיו בעצבים כשראה שחייכתי

לא עניתי לו, לא מעוניינת לדבר עם האפס הזה.

התיישבנו באוטו והריח המכור של המנטה עטף את אפי.

כל הזכרונות צפו לי, מי ידע שזה יגמר ביני לבין פאבלו?