she's mine

הזמן מרפא

🚫 תזכורת מהפרק הקודם 🚫
״תקשיבי לי טוב טוב גברת אליסון, לפני שאני מזיין אותך ומזכיר לך מי אני טוב טוב אני מציע לך לשבת בשקט עד שמגיעים לסבתא שלך, ואל תנסי אותי״ הוא צרח. הוא פשוט צרח.

שתקתי. הפעם אני באמת לא אדבר כי אני רואה כמה עצבני הוא ואני לא רוצה לגרום לשום בעיות אצלי.

המשכתי להסתכל בחלון, התחיל להחשיך ועייני נעצמו לאט לאט עד שנרדמתי......

—
-

עברו חודשיים מאז המקרה עם פאבלו,
אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול..
אחרי שנרדמתי הוא כיסה אותי עם הג׳קט שלו, כנראה הבחין שהיה לי קר.
הוא העיר אותי כשהגענו לסבתא שלי, הבטנו אחד בשני פעם אחרונה.
הוא לא הוציא מילה חייכתי חיוך קטן ומזוייף, בפנים מתתי לבכות, כאב לי.

יצאתי עם הדברים שלי והגעתי לסבתא, עשה לי טוב לראות אותה במצב טוב ולא ביאסתי אותה באותו יום סיפרתי לה שזה נגמר ביפה, ועכשיו במה שאני מתמקדת זה חזרה לשגרה.
להיות עם סבתא כמו שצריך, לעבוד ולהנות מהחיים.

-
-

כל החודשיים האלה פאבלו כתב כל החודש, בחודש השני שמתי לב לאנשים שלו שכנראה בדקו איך ומה איתי, אנחנו לא בקשר ולא עניתי להודעות שלו. אני לא מסוגלת.
-

״בוקר טוב אהובה שלי״ סבתא שלי נשמעה קוטעת כל מחשבה שהייתה לי על פאבלו.

״בוקר טוב סבתא״ חייכתי

״אני רוצה לדבר איתך״ היא הודיעה בדרמטיות

״מממ?״ שאלתי בהתעניינות

״פאבלו, מה קרה איתו נכדתי?״ שאלה כשהתיישבה על המיטה שלי קרוב אלי.

לקחתי נשימה עמוקה, נושא רגיש.

״האמת לא יצא לי כל כך לדבר איתך
על זה כי לא רציתי לבאס אותך, אבל הוא פגע בי, חשבתי שהאהבה שלנו חזקה ומסתבר שהוא וויתר עליי״ אמרתי כשעייני התמלאו בדמעות

סבתא שלי הסתכלה עלי במבט מרחם. ראיתי שכאב לה.

״אליסון אני מאוד מאוכזבת ממנו לא חשבתי שכך קרה, הוא היה נראה לי בחור טוב עוד מאז שלקח אותנו בגשם.
שתדעי לך הוא היה מתקשר אלי כל יום כשהיית אצלו והיה שואל איך אני ומספר עלייך כמה הוא אוהב אותך, הוא גם היה קונה לי מלא מצרכים, בחיים לא חשבתי שהוא יפגע בך״ אמרה סבתא ומשכה אותי לחיבוק.

הייתי בהלם.
הוא באמת היה מתקשר אליה כל יום כשהייתי אצלו ודואג לה ודאג לקנות לה מצרכים. וואו מה.