she's mine

אני והוא

🚫 תזכורת מהפרק הקודם 🚫
"סליחה" אמרתי בלחש

הוא נשם נשימה עמוקה ונשך את שפתו מעצבים.

"אליסון, כשאמרתי לך לא להתערב לי בעבודה, זה לא להתערב לי בעבודה.
כפרה עלייך אני שברתי רהיטים מרוב עצבים בגללך כוסאעמ עמק" הוא אמר בעצבים
אך כל כך איפק את עצמו.

וכל כך כיבדתי אותי בגלל זה.

קמתי לעברו וחבקתי אותו.
נשימותיו הכבדות נרגעו.

הוא נרגע מהמגע שלי,
חייכתי לעצמי.

"הסתקרנתי, ואני מצטערת, כשתסמוך עליי אני אשמח ואכבד" אמרתי מסתכלת עליו.

"אני סומך עלייך, אבל את לא צריכה לדחוף את האף לעסק הזה, הוא לא בשבילך ואת תסתבכי" הוא אמר מביט אל תוך עייני... הפעם ראיתי רגש.

קשה לו להביע במילים,
העיינים התחילי להראות הכל....

"אני כבר מסובכת" אמרתי

הוא הרים את גבתו כלא מבין

"התאהבתי במאפיונר" אמרתי חלושות

הוא הביט בי, ועיניו נצצו.

"לא תכננתי להתאהב בך, שנאתי אותך, ואני שונאת שאתה גורם לי להרגיש כל כך טוב" המשכתי לדבר

הוא הפך אותי על המיטה,
הוא היה מעליי.

"אני משגוע על כל חלק ממך אליסון" הוא אמר

גורם להתרגשות בגופי לחזור.

"את שלי, תמיד היית ותיהי, אני לא סתם התחלתי להתרגש מבחורה" הוא אמר בטון גברי

"תודה שטיפלת בי" אמרתי

"שכחתי להגיד לך" המשכתי

"שאני לא אדאג לאישה שלי?" שאל

טרפתי אותו בנשיקה.
ואני נשבעת שזאת הייתה בין הנשיקות הטובות שהיו לנו.

-
-
-

קמתי לעוד בוקר לצידו של פאבלו,
הוא אלוהי,
אני נשבעת שאין דברים כמוהו.

התחילו לגדול לו זיפים, והוא נראה כל כך גברי ואלוהי, אני אמותתתת!

באתי לקום בשקט אך לפתע נבהלתי,
ידו של פאבלו משכה אותי אליו.
הוא עטף אותי בחיבוק
ואני צחקקתי בשקט.

"לאן הגברת רצתה ללכת?" שאל בקול צרוד

למה שלא אעצבן קצת את פאבלו שלי?

"לשומר החתיך שלך" לחשתי

הוא פקח את עייניו והסיט את מבטו אליי.
וואי וואי על הגבר הזה.

"מה זה?" הוא שאל בכעס ובשנייה הפך אותי על המיטה והיה מעליי.

"תרד ממני" צחקקתי לעצמי מנסה להישאר רצינית.