#86 love
הוא חשב שהוא היחיד בעולם, זה שקובע לאלו שסביבו ובכללי לכולם את החוקים. הוא לא האמין באהבה עד שהיא ניכנסה לחייו.. זה סיפורו של ג'און ג'אנגקוק (22) או קוקי כמו שכינו אותו מקורביו.
בקצה השני של העיר סיאול- עיר הבירה של קוריאה הדרומית, גרו שני...
"שוב אתם רבים?" נאמגון נדחף למעגל הקטן של שני הטיפשים הללו, "איפה כואב לך ?" ידיו הגדולות של נאמגון ליטפו את ראשו הקטן של הנמוך שהיה די נבוך תחת מגע ידיו של הגבוה.
'לא ידעתי שנאמגון כל כך איכפתי' משכתי בכתפיי ממשיך להתקדם לכיוון המכונית שלי.
"טאהיונג," קראתי לבחור הברונטי במשקפיים הגדולות, "אתה רוצה.. לנסוע איתי?" הצעתי בחשש לא יודע אם הוא רוצה בזה..
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אוקיי, אני אסע איתך." הוא מחייך אליי נכנס למכונית השחורה ומתיישב במושב האחורי, כמובן. "תגיד טאה אתה מרגיש טוב?" מבחין שהוא מקורר מעט, "להפעיל לך את החימום?" פאק תגיד לא, גם ככה חם לי.
"לא תודה זה בסדר.." הוא מסמן לי על הסוודר העוטף את גופו בחיוך וממשיך לבהות במסך הפלאפון שלו.
"נאמגוןןן!!!" אני צועק לחירש הזה מאחר והוא לא שומע. "אני לוקח את טאהיונג איתי לשם." מבחין שהם מחפשים את הילד.
יצאתי מהחניה בשלווה ולא בפראות כמו שאני עושה תמיד , לא מהסס לשבור פחים ולהרוס כמה מכוניות על הדרך כי אני גאון ג'אנגקוק ומי פאקינג הולך להגיד לי מה לעשות?!
"אתה יודע איפה זה נמצא?" אני פונה אליו בשאלה כאילו שאני לא יודע את התשובה רק בכדי לשמוע שוב את קולו. "זה אממ.. קרוב לכאן בפנייה השנייה שליד הכניסה לעיר." הוא מסביר.
"טאהיונג אתה שר נכון?" שוב הייתי זה שיוזם שיחה. "אכן." מעיף מבט חטוף מהמסך הקטן, אייש פלאפון ארור. "אני גם שר קצת.." הוא מרים את עיניו לפתע מביט בי בהתעניינות.
"אז שמעתי שאני שר זה מה שגורם לך להתעורר?" עיניו מביטות הצידה במבוכה. "ז-זה פשוט שאתה די הפתעת אותי.."
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
![Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]](https://img.wattpad.com/cover/175771750-64-k292407.jpg)