Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

פרק 14 - 'חיינו האישיים'

עוד פרק עלה, סליחה על האיחור!
אל תשכחו להצביע, להגיב ואם אפשר גם לשתף.
תודה לכם!
***
נקודת מבט ג'אנגקוק

אתה יכול לדבר איתי אתה יודע.." אמרתי לאחר מספר דקות של שקט, הוא משך בכתפיו במבוכה ורק אז פצה את פיו. "מה אתה רוצה שאומר לך?" שנאתי את השאלות המעצבנות וחסרות הישע שלו, הוא מעצבן אותי בקטעים הללו..
"אז.. שאני אשאל אותך? אוקיי.." בהיתי בתקרה מנסה לחשוב על שאלה כלשהי שאוכל לשאול אותו. "בן כמה אתה?" מצאתי את עצמי שואל את השאלה הזו למרות שידעתי את התשובה לה.

"א-אתה כבר יודע, ל-למה א-אתה שואל?" מבוכה כיסתה את פניו בשנית, נשכתי את שפתיי.
"המממ.. יש לך קראש על מישהו?" הוא לא ענה, רק הביט ברצפה כאילו מתחנן אליה שתבלע אותו. "אתה במערכת יחסים כלשהי?" שוב אין תגובה. "אתה במקרה גיי?" ציפיתי לתשובה חיובית, רציתי כל כך לדעת שיש לי סיכוי קטן לגעת בחור הקטן שלו, אבל השקט שלו הורג אותי לאט, כמו ארס טרי של נחש עויין.
"אוקיי.. יש לי רעיון יותר טוב, בוא נשחק משחק!" הוא סופסוף הראה עיניין, "אני שואל אותך שאלה אם אתה לא עונה לי אתה צריך לנשק אותי! מקובל?!" הסברתי את כללי המשחק כשחיוך ממזרי על  פניי, הוא נראה נבוך מתמיד, אך הוא לא ענה רק בהה באוויר, הוא הביט הצידה חושב, לחייו האדימו, עיניו מצמצו בפחד וליבו דפק בקול כאילו פחד ממני. "על מה אתה חושב? ענה לי!" הוא התעורר ממחשבותיו וחזר להביט בי במבט חושש כאילו התלבט בינו לבין עצמו.
"שאלה ראשונה.." התחלתי לומר אך הוא קטע אותי. "אני לא ממש רוצה לשחק בזה." טון דיבורו היה רציני מתמיד, הוא הביט לתוך עיניי, פניו הרצינו והסומק כמעט ולא ניראה בהן. "אוקיי.. אני מבין." חזרתי לעצמי, נעשיתי רציני כמעט כמו קודם אם כי המחשבה על לנשק אותו לא יצאה לי מהראש..
"אנחנו יכולים לעשות משהו אחר.." ניסיתי לחשוב על משהו הגיוני שיתאים לו אבל לא עלה לי כלום.