איתי לתמיד || הושלם

עונה 2 פרק 12

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

לקחתי את האקדח וכיוונתי לראשי, הייתי מוכנה לירו בעצמי,
עדיף למות מאשר לסבול כאבים, באתי ללחוץ על ההדק, אך לפתע הגיעו מכוניות של משטרה, הגיעו איזה 5, הסירנות שלהם הבהילו את האנשים עם ההקדחים ואלא ברחו מהמקום, גם אם הייתי רצה אחריהם לא הייתי מספיקה, רצתי בחזרה לשלומי, אך הוא כבר איננו.
השוטרים יצאו מהרכבים שלהם ואיתם גם ליאור? מה היא עושה פה?.
״עורכת דין אור! את בסדר?״ שאל אחד השוטרים הצעירים.
״כן... אני בסדר....״ אמרתי עייפה.
ליאור נעמדה מולי, היה ביננו מרחק של 10 צעדים, היא הסתכלה עליי מודאגת ואשמה, ואני הסתכלתי עלייה במבט של״בלעדייך אני כלום״, חייכתי אליי כדי לסמל לה שתבוא ותביא לי חיבוק והיא פשוט רצה אליי, כשהגיע חיבקה אותי בכל הכוח והתחילה לבכות.
״אור!!! חשבתי שמהוא קרה!!״ צעקה בבכי.
״הכל טוב איתי, רק איך את ידעת שאני פה?״ שאלתי אותה והיא התנתקה ממני.
״אני ידעתי שתעשי משהוא משוגע.... אז באתי!״ אמרה עדיין בוכה.
״הבנתי... טוב תודה! בלעדייך הייתי מתה פה״ אמרתי וצחקתי.
״אור!!! אני מצטערת!!!! אני לא התכוונתי לעזוב אותך!!! סליחה!!!״ אמרה עצובה.
״הכל טוב.... אין לך על מה להצטער!״ אמרתי.
״אני עכשיו התקשר לבוס ויגיד לו שיעביר אותי חזרה אלייך!!!״ אמרה והוציאה במהירות את הטלפון שלה מהכיס.
״לא!!״ צעקתי ותפסתי את הטלפון שלה.
״מה? למה לא?״ שאלה מופתעת.
״תשארי הזכירה שלו.... ותעבירי לי שיחות עם אנשים שהוא מדבר, מי הם, על מה דיברו, וכל זה טוב?? אני צריכה אותך בלי שהוא ישים לב שאת ״עוקבת״ אחרי הפעולות שלו״ אמרתי.
״מה באמת?? את נותנת לי תפקיד כזה??״ שאלה ואני הנהנתי עם לראשי.
״יש!!!!! את עוד תיראי!!! אני יביא לך כזה מידע שלא חלמת עליו!!!״ אמרה מתלהבת.

השעה 20:00
נסעתי בחזרה לבית, שמתי את ליאור בבית שלה, ואני נסעתי לשלי, יש לי שם שני אנשים שהתגעגעתי אליהם מאוד.
כשהגעתי למתיחת לבית הישן שגרתי בו, לא הייתי פה שנתיים ושום דבר לא ישתנה, אותן מדרכות, עצים, אנשים, אפילו הפח עומד איפה שהוא עמד.
כשעמדתי מול הדלת, נאנחתי ופתחתי אותה, הדבר הראשון שראיתי זה את הפרצופים של אמי ובן מחייכים אליי, הם ישבו ואכלו, בן ראה אותי ובמהירות רת לחבק אותי.
״אור!!!!״ אמר מתלהב.
״בן!!!״ אמרתי וחייכתי, ראיתי את אמי גם קמה ומתקדמת אליי, בן התנתק ממני ואני חיבקתי את אמי, אחח הריח של אמא אף פעם לא יעלם.
״מתוקה שלי!! אני כל כך התגעגעתי אלייך!!״ אמרה אמי עצובה.
״גם אני נורא!!!״ אמרתי וחיבקתי אותה יותר חזק.

לאחר חצי שעה
״נו אז מה? איך זה להיות עורכת דין??״ שאלה אותי אמי ומזגה לי אוכל לאחר שהתקלחתי והתיישבתי לאכול.
״קשה! אבל יש לידי מזכירה שעוזרת לי אז סבבה לי״אמרתי והתחלתי לאכול.
״שמעתי....שנתי השתחרר.....ושהתובעת לא אמרה שום מילה״ אמרה רצינית.
״כן.... הוא שוחרר לפני כמה ימים.... הרוצח הזה!!!״ אמרתי עצבנית.
״תיראי יכול להיות שטעיתי והוא לא באמת הרג.... או שכן.... אני רק הגשתי תלונה אחת.... הממשלה ביקשה ממני להכניס מישהוא לכלא כדי להעלים את התיק הזה.... והיחיד שהיה זה נתי״ אמרה ולגמה מהכוס יין.
״צריך למצוא את הבן אדם שכן הרג.... לפני שהוא יהרוג עוד אנשים... אבל איך??? אני לא יודעת!!!!!״ אמרתי מותשת.
״את תמצאי אותו, מאוחר או מוקדם אבל את תמצאי.... אני לקח לי 4 שנים להכניס את הבוס של המאפיה האדומה לכלא, הכל זה זמן״ אמרה.
״מה??? מאפיה אדומה??״ שאלתי אותה מופתעת וניזכרתי שגם שלומי אמר משהוא על זה.
״כן מאפיה אדומה, המאפיה הכי חזקה בעולם, והכי מסוכנת....״ אמרה.
״את הכנסת את הבוס של המאפיה לכלא???״ שאלתי עדיין מופתעת.
״כן! זה היה קשה, מסוכן, הרבה זמן, אבל לבסוף הצלחתי״ אמרה שמחה.
״ו.... מי זה היה?? היה לו משהוא שקשור לאריה??״ שאלתי אותה לחוצה.
״כן... המושג ״בוס״ הולך בירושה, בין אבא לבן, אני הכנסתי את הבוס לפני 4 שנים, עכשיו הבן שלו בוס, יש למשפחה שלהם קעקוע של אריה בצבע זהב על השורש כף היד, ולאנשי המאפיה יש קעקוע של דרקון באותו מקום... ככה אפשר להבדיל בינהם... רגע! למה את שואלת???״ שאלה אותי סקרנית.