איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק-20

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

״אתה רוצה מלחמה? תקבל!״ אמרתי ויצאתי מהבית.

נסעתי במכונית וכל השומרים שלי נוסעים אחריי, נסעתי עד שהגעתי למבנה שלו, יצאתי והשומרים אחריי.
״תתחילו״ אמרתי והם רצו לבפנים.
נכנסתי למעלית ועליתי לקומה אחרונה כמו בפעם הקודמת רק עכשיו אני ממש עצבני.
הדלת של המעלית ניפתחה ואף אחד לא היה שם, הגעתי לדלת, עמדתי מולה, נאנחתי ופתחתי אותה.

כשפתחתי אותה ראיתי את אור??????.
היא ישבה בכיסא באמצע עם בד לבן מסביב לעיניים, היא הייתה עם אוזניות?? ידייה ורגליה היו קשרות.
מה?? מה קרה לה ברגל?? למה היא נפוכה?? ואדומה?? הכלב הזה!!! מה הוא עשה לה!!!.
״נתי!!!!״ צעקתי בעצבים.
״סוף סוף הגעתה.... אני אשקר אם יגיד שהשתעממתי בזמן שחיכיתי לך... איך אפשר להשתעמם איתה?״ אמר והופיע משום מקום.
״חתיכת זבל!! מה עשית לה??״ אמרתי ואיגרפתי את היד.
״למה אתה מתכוון?? לזה?״ אמר והצביע על הרגל שלה.
״או על זה?״ אמר והרים את החולצה שלה וראיתי סימנים כחולים בכל הבטן שלה.
״אני יהרוג אותך!!!!״ אמרתי והתחלתי להתקרב.
״אפ אפ אפ!...״ אמר ותפס את שיערה היא נבהלה והוא משך לאחור.
עצרתי כדי שלא יכאיב לה ואמרתי
״תעיף את היידים המסריכות שלך ממנה!!״ אמרתי.
הכל בגללי היא סבלה כל הזמן הזה בגללי!! זה אני אשם בזה!!!.
״יש לי שאלה.... למה שיקרת לי?? אתה לא הרגת אותה....״ אמר.
״קודם תעזוב איתך ואז אני יענה על כל השאלות שלך״ אמרתי.
הוא הסתכל עליי שניות ארוכות ולבסוף שיחרר ממנה.
״שיקרתי לך כי—-״ באתי להגיד אבל הוא קטע אותי ואמר
״רק רגע...״ והרים את הבד מהעיניים שלה והיא הסתכלה עליי מפוחדת ומבוהלת, ולאחר מכן הוא הוריד את האוזניות מאוזניה.
״ל-ליא-ם?...״ אמרה רועדת.
״את לא שמחה?? אהובך בא להציל אותך???״ אמר מאחוריה ותפס לה את הכתפיים.
״את לא שמחה? הוא בא להציל אותך? שאלתי!״ אמר עצבני.
״כ-כן! ליאם באת להציל אותי״ אמרה וחייכה.
״תעזוב אותה!״ אמרתי והתחלתי והתקרבתי קצת.
״ששש... לא צריך להתעצבן עליי.... אני בסך הכל רוצה לעזור ביחסים ביניכם!!״ אמר וחייך.
״תשחרר אותה היא לא קשורה, זה אני ואתה!״ אמרתי ונעצרתי.
״אור! תחזרי על מה שלימדתי אותך... זוכרת עם השאלות?? אני אשאל ואת תעני!״ אמר.
שאלות?? מה קשר??.
״נתחיל מהפואנטה... את אוהבת את ליאם?״ שאל.

״כן...״ אמרה והדמעות התחילו לרדת מעיניה.
״מצויין!!!!! עכשיו לשאלה הבאה!... את אוהבת אותו למרות מה שהוא עשה לך?״ שאל וחייך אליי.
״אל תעני לו!!״ אמרתי והסתכלתי אלייה.
״כן או לא??״ שאל.
״כן....״ אמרה והשפילה את מבטא.
״יופי!!!! מושלם!!!! רק אמת!!! ומה אתה חושב על זה??״ אמר וחייך חיוך ערמומי.
״הדבר היחיד שאני חושב עליו עכשיו זה איך לפגוע לך כדור בול במצח!!״ אמרתי והוצאתי את האקדח.
הוא הוציא גם אקדח וכיוון לראש של אור.
היא התחילה לפחד וניסתה להשתחרר.
״ששש.... את יכולה לנוח בנתיים, שיחקת את התפקיד שלך מצויין״ אמר.
״חתיכת כלב שכמוך!!!״ אמרתי עם האקדח מכוון אליו.
״עכשיו אני אשאל אותך שאלה אחת... ואתה תענה לי כמובן!! כי אם לא... המלאך שלך ימות.....״ אמר וחייך.
״בבקשה לא!!״ לחשה אור.
״אני בטוח שהיא כבר שאלה אותך את זה... וכנירא ששיקרת לה... למה עשית את זה במקומי??״ שאל.
לא רציתי להגיד אבל לא הייתה לי ברירה ואמרתי
״כי לא רציתי שתהרוג אותה.... אז אני העדפתי לעשות את זה ולזייף את המוות שלה... אבל בשביל שתאמין לי הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי״ אמרתי עצוב.
״שמעת את זה??? הבחור עשה את זה בשביל להגן אלייך!!! הוא אוהב אותך!!! הוא לא רצה שתמותי!! כי אם אני הייתי עושה את זה אני הייתי הורג אותך!!! את צריכה להודות לו!!! הוא הציל לך את החיים!!!!״ צעק אך היא לא הגיבה רק הסתכלה עליי.
אני לא מאמין שאמרתי את האמת.... לא רציתי להגיד לה.... רציתי שהיא תשנא אותי על זה!!! רציתי שהיא תהיה איתי ותישנא אותי!!!! מסתבר שלא....יש לי הכל! כסף!! מכוניות!! אני ידוע!!! חיילים!!! כל הבנות רודפות אחריי!!! למרות זאת אני התאהבתי בילדה שאין לה הרבה כסף... לא ידועה... אין מכונית...
״כן... זה האמת שרצית לשמוע... אבל אותי היא לא מעניינת... מה שאני רוצה עכשיו... זה לסיים את מה שהתחלתי!!״ אמר והתכוון לירות בראשה אבל יריתי בו במהירות בכתף והוא נפל לרצפה.
רצתי לאור במהירות, שיחררתי את ידיה ורגליה, היא רעדה ובאה לקום אבל נתי קם ותקף עם מוט ברזל שהיה ביידו.
הוא הניף אותה למעלה וכיוון לראש שלי.

נ.מ כללית
אור ראתה שנתי מתכוון לפגוע עם המוט בראשו של ליאם, היא במהירות דחפה אותו כדי שלא יפגע בו.

אבל הוא תפס את היד שלה ומשך אחריו ונעמד במקום שלה, המוט פגע בראשו של ליאם והוא נפל על הרצפה.

הדלת נפתחה ונכנסו הרבה שומרים של ליאם ותפסו את נתי.

אור זחלה לליאם, וכשהגיעה אמרה
״לא לא לא לא!!! אתה לא יכול!!! זה לא קורה לך!! תפתח את העיניים בבקשה!!״ בבכי.

״אור... אני מצט-ער שהייתי כז-ה...״ אמר צרוד.

״טוב בסדר אני סולחת רק אל תעצום את העיניים שלך!!! בבקשה!!״ צעקה אור בבכי.

״תחכי את זה... בבקשה״ אמר והוציא פתק מהכיס שלו.

הוא נתן לה והוסיף
״אני מצט-ער... ואני או-אוהב אותך...״ ועצם את עינייו.

נ.מ אור
ההמבולנס הגיע ולקחו אותי ואת ליאם לבית חולים, הגענו לבית חולים ואותו לקחו לחדר ניתוח, ואותי לחדר בדיקות.

בדקו לי את הרגל וגילו שיש לי שבר, שמו לי גבס והשאירו אותי לילה בבית חולים.

אני פה בחדר הזה... וליאם עכשיו בניתוח..... הוא פגע לו בראש מאוד חזק... אני רק מתחננת שהכל היה איתו טוב.

נזכרתי שהוא נתן לי פתק, פתחתי אותו והיה רשום שם:

״אור היקרה! אם את קוראת את זה כנירא שמשהוא לא טוב קרה לי ואני הבאתי לך את זה....

המשך יבוא❤️