איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק-2

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

הוא סיבב אותי אליו וראיתי את הבן אדם וזה היה ליאם???????.
מ-מה הוא ע-ושה פה?? א-איך?? ומ-מתי הוא חזר???.
כשראיתי אותו התחלתי להילחץ, לפחד ולרעוד.
״למה את רועדת ככה יפה שלי?״ שאל וחייך.
לא הגבתי לו מהפחד, עלו לי כל מיני זכרונות מהעבר שלי איתו ועוד יותר נלחצתי.
״ע-זוב או-אותי.....״ מלמלתי.
״מה? אני לא שומע!!!״ צעק.

״ע-עזוב או—-״ באתי להגיד אך לפתע הוא נשק לשפתיי במהירות ובאגרסיביות, אני מנסה להתנגד ולהשתחרר אבל הוא חזק מידי, ממתי
הוא כזה חזק??? תעזוב אותי!!!.
סיבבתי את הראש לצד, והוא התחיל לנשק את צווארי, ואני עדיין מנסה להשתחרר ממנו.
״דיי!! תפסיק!!״ אמרתי.
הוא הפסיק והרים את הראש חזרה והסתכל עליי.
״את גם התגעגעת אליי?״ שאל.
״אני אלייך?? גם אחרי המוות שלי לא התגעגע לבן אדם כמוך עכשיו תעזוב אותי!!״ אמרתי והשתחררתי ממנו באתי שוב ללכת אבל הוא שוב תפס את ידי.
״אני אשל שוב ואני מצפה לתשובה חיובית, את גם התגעגעת אליי?״ אמר ולחץ יותר ביד שלי.
זה היה דיי כואב ולא נעים...
״אני יחזור והפעם תפנים את זה טוב מאוד! גם אחרי המוות שלי לא אתגעגע אלייך מה שאומר שגם כשאני בחיים, לא!!״ אמרתי ושיחררתי ממנו והלכתי מהמקום או יותר נכון ברחתי ממנו אבל לשמחתי לקחתי איתי את הפותחן..... איזה פותחן בראש שלי???? זה היה ליאם!!! זה שאהבתי אותו והוא פגע בי פיזית ונפשית ופשוט עזב, הוא שיחק איתי ואז כשנמאס לו זרק אותי!!! כמו חפץ!!! אני שונעת אותו!!! אני חייבת ללכת מפה!! אבל אני לא יכולה לעזוב את הבוס והמלצרים ככה....

כשהגעתי לשולחן שלי, פתחתי להם את הבקבוק יין ומזגתי להם, לאחר מכן העברתי בין יעל את הפותחן, הגשנו להם את המנה העיקרית והם התחילו לאכול ואנחנו יצאנו כולם להפסקה של 20 דקות בזמן שהם אוכלים ולא מבקשים שום דבר, תמיד זה ככה.
החלטתי לחזור פנימה עם יעל לראות שהכל טוב, ראיתי שבשולחן שלי הרימו יד אז הלכתי לכיוון אותו בן אדם שהיה עם הגב אליי, כשהתקרבתי יותר קרוב ראיתי שזה שוב ליאם יושב ומחייך.
״מה תרצה?״ שאלתי.
״אותך אם אפשר!?״ אמר.
טיפש אחד מה נירא לו?? הוא כאילו משחק אותה חמוד אחרי מה הוא עשה לי??.
״מצטערת אבל אין בתפריט!! תרצה משהוא אחר?״ אמרתי והתאפקתי לו להחטיף לו.
״את כל כולך!״ אמר ובא לקום אבל הסתובבתי והלכתי, אפילו לא מסמיקה מהמילים של הבן אדם הזה...
נכנסתי למטבח וכולם היו שם, בוס אמר שצריך להתחיל לפנות הכל בשביל הקינוחים, ביקשתי מיעל שנתחלף שולחנות והיא הסכימה אבל כמובן שלא סיפרתי לה בגלל מה....
לאחר הפינוי הוצאנו לכל שולחן עוגה וגרינים.
התחלתי לפנות את השולחנות של יעל, הסתכלתי מסביב אם הכל טוב והכל היה מצויין, האורחים נהנים מהאוכל, חלק מהמלצרים יצאו וחלק נישארו כי בתכלס אחרי הקינוחים מלצרים כבר לא צריך, באתי ללכת אבל ראיתי שליאם עולה לבמה ומתחיל לדבר.
״ערב טוב לכולם! אני שמח שבאתם! אני יגיד את זה מהר כי אני לא אוהב לחפור, חזרתי לפה מסיבה אחת פשוטה, לא בגלל העסק, אלה בגלל בן אדם שאני מאוד מתגעגע אליו, לא מעניין אותי העבודה או כל הדברים האלה רק היא מעניינת אותי, בואו נרים כוסית לכבוד האישה שלי!״ אמר ולגם מהכוס יין שהייתה בידו ואחריו כל האורחים.
״מיסכנה הקורבן לגעגועים שלך״ אמרתי והסתובבתי.

אחרי חצי שעה האורחים התחילו לעזוב את המקום ואנחנו התחלנו לסדר.
כשסיימנו בוס היה גאה בנו ונתן לנו את הכסף, המלצרים התחילו ללכת לביתיהם, לכולם יש רכב משלהם אז הם כולם נסעו, אני יעל ובוס מתקרבים לאוטו שלו.
״שיט הטלפון שלי!! יעיל תתקשרי אליי שנייה!״ אמרתי והלכתי לקחת אותו.
חיפשתי עד ששמעתי את הצלצול שלי זה היה המנגינה שהלחנתי, המנגינה הכי אהובה עליי, התקרבתי יותר קרוב לצלצול עד שראיתי את ליאם עומד ומסתכל עליי ובידיו הטלפון שלי.

״תביא לי אותו״ אמרתי והושטתי את היד.
״לא רוצה״ אמר וחייך.
״תביא לי אותו עכשיו!!״ דרשתי עצבנית.
״אני גם רשום באנשי קשר שלך?״ שאל והרים גבה.
״אתה?? לא״ אמרתי.
״למה?״ שאל והתקרב 2 צעדים קרוב.
״כי מי אתה שאני הוסיף אותך לאנשי קשר שלי?? רק את מי שאני מכירה אני שמה באנשי קשר!״ אמרתי.
״מכירה? אז באצם את אומרת שאת לא מכירה אותי?״ אמר עצבני.
״כן!!! לא מכירה!! עכשיו תחזיר לי את הטלפון!! אנשים מחכים לי!!!״ אמרתי.
״את לא מכירה את זה שאהבת פעם? שאכלת איתו כל יום? שניגנת לו?? שנישקת כל יום??״ שאל.
״שהכניס אותי לתוך חדר חשוך, התעלל והרביץ לי?.... וואלה עכשיו כן ניזכרתי שמישהוא עשה לי את זה אבל אני לא זוכרת איך הוא נירא!...״ אמרתי ולקחתי את הטלפון מידיו, הוא תפס אותי ואמר.
״את רוצה שאני יזכיר לך איך הוא נירא? הוא קצת דומה לי... אבל לא נירא לי שזה מספיק רק המראה, אולי גם להזכיר לך את הפעולות שהוא עשה??״.

שיחררתי את ידו ורצתי מהמקום, הגעתי לאוטו של בוס ונסענו לבית, הוא הוריד את כל אחת בבייתה, נכנסתי לבית, התקלחתי ונירדמתי מעייפות.

למחרת בצהריים
התעוררתי ב15:00 כי חזרתי לבית מאוד מאוד עייפה, ציחצחתי שיניים ושטפתי פנים, לאחר מכן פתחתי את האורן ולבשתי חולצה לבנה קצרה, מכנסיים כחולות עם נקודות לבנות ונעליים לבנות ויצאתי(תמונה למעלה), הלכתי לכיוון בית קפה שהיה לייד ביתי והזמנתי לי לאכול כי אמא לא הספיקה להכין אוכל, חיכיתי ליעל כי קבענו אתמול להפגש פה, בנתיים הייתי שקועה בטלפון, הרגשתי שמישהוא מתיישב ממולי אז אמרתי
״נו איך היה הלילה?״ הרמתי את הראש עם חיוך על הפנים ולא ציפיתי ליראות את ליאם יושב מולי.
״הלילה היה משעמם בלדעייך״ אמר וחייך.

המשך יבוא❤️
אשמח שתצביעו ותשתפו את הסיפור💕