איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק- 8

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

הגעתי לבית והעליתי לחדר והופתעתי ליראות מי ישב על המיטה והסתכל עליי, זה היה דורון!!!!!.
מה הוא עושה פה? .
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי.
״אני שמח ליראות אותך״ אמר וקם מהמיטה. הוא התקדם אליי וחיבק אותי, לא חיבקתי אותו בחזרה פשוט עמדתי.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי שוב.
״באתי ליראות אותך!״ אמר וחייך.
״אוקי... בואו עכשיו נדבר דוגרי ליאור עזבה אותך?״ שאלתי ושילבתי את היידים שלי.
״איך את יודעת?״ שאל.
״אם היא לא הייתה נפרדת ממך לא הייתה בא אליי... אבל עכשיו שאין לך אותה אז ניזכרת בי!״ אמרתי.
״אני מצטער על מה שקרה אז, אני—-״ הוא בא להגיד אבל קטעתי אותו.
״אין לך על מה להצטער! החלטת לבחור בליאור ולא בי ואני מכבדת את ההחלטה שלך! אבל עכשיו אם תוכל בבקשה לצאת מהבית שלי אני אשמח ולהחזיר לי את המפתחות בבקשה?!״ אמרתי ופתחתי את הדלת.
הוא הסתכל עליי שניות ארוכות, הוציא מהכיס שלו את המפתחות ויצא מהחדר ואז מהבית.

מה קרה עכשיו הוא נזכר בי??? אחרי שבגד בי?? עם הליאור הזאת??.
באתי ללכת להתקלח אבל לפתע הטלפון שלי צלצל, הוצאתי אותו מהכיס וראיתי שזה מספר לא מוכר, עניתי ״הלו?״.
״שלום הגעתי לאחות של בן?״ אמרה האישה בטלפון.
״כן? מה קרה?״ שאלתי.
״אני המחנכת של בן, תוכלי לבוא בבקשה לבית חולים ״לב״ ?״ אמרה האישה.
״ק-קרה משהוא לבן???״ אמרתי לחוצה.
״כנירא יש לו שבר ברגל...״ אמרה.
״הבנתי אני יבוא עוד כמה דקות!״ אמרתי וניתקתי.
יצאתי מהחדר, ירדתי במדרגות ויצאתי מבית, רצתי לתפוס מונית ונסעתי לבית חולים.
אני מקווה שהכל בסדר איתו!!! אני ממש דואגת!!!.
כשסוף סוף הגעתי שילמתי לנהג והוא נסע ואני רצתי במהירות לבפנים.
רצתי למזכירות וכשהגעתי אמרתי
״סליחה תוכלי להגיד לי בבקשה איפו יושב ילד בן 12 שקוראים לו בן?!!!?!?״ אמרתי מתנשפת.
״מי את בישבילו?״ שאלה האישה.
״אני אחותו אור!״ אמרתי.
״ישר וימינה תיראי שם מחלקת ילדים הוא בחדר 338״ אמרה.
הודתי לה ורצתי לאן שהיא אמרה לי, חיפשתי עד שמצאתי את חדר 338, נכנסתי וראיתי את בן שוכב ומדבר עם איזשהיא אישה.
״בן??״ אמרתי בדאגה והתקרבתי אליו.
האישה ראתה אותי, קמה ואמרה
״שלום זאת אני המחנכת שלו״ וחייכה.
״שלום.... איך זה קרה לו?״ שאלתי מתנשפת.
״תספר לה חמוד״ אמרה והסתכלה על בן.
״אני רצתי ולא ראיתי בור והרגל נכנסה לתוך ועקמתי אותה...״ אמר עצוב.
״הכל טוב....״ אמרתי וחיבקתי אותו.
״דיברתי עם אמא, בן יכול להשיאר בבית עד שהרגל תעבור לו״ אמרה חייכה, והלכה.
״בפעם הבאה תיהיה יותר זהיר טוב?״ אמרתי.
הוא הנהן את הראש לחיובי, הרמתי אותו לכיסא גלגלים ויצאנו. אחרי שמילאתי מיליון ואחת תפסים ואחרי שסחבתי אותו כל הדרך סוף סוף הגענו לבית.
ראיתי שהוא מאוד עייף אז הרמתי והנחתי אותו על המיטה והוא נרדם.
יצאתי לסלון וראיתי שהדלת נפתחת וזאת הייתה אמא שנכנסה ואמרה
״איך בן?? איפו הוא?״ בדאגה.
״הכל טוב הוא בחדר, ישן״ אמרתי.
״תודה לאל הכל טוב איתו״ אמרה ונאנחה.
לפתע הטלפון שלי רטט, הוצאתי ליראות מי שלח לי הודעה וראיתי שזה דורון.
הוא עדיין באנשי קשר שלי? שאלתי את עצמי.
הוא שלח לי
~היי אור זה דורון! רוצה להפגש איפו שהוא היום בערב?״~
מה הוא רוצה עכשיו??? להפגש?? יודע מה כן היום נסגור את היחסים בינינו.
~אין לי בעיה היום ב19:00 במסעדה לייד הבית שלך~ שלחתי לו וסגרתי את הטלפון.
עליתי לחדר ונכנסתי להתקלח כל הזמן הייתי עם הריח של האלכוהול המסריח הזה מאתמול!!.
אחרי שסיימתי להתקלח לבשתי בגדים נוחים ונשכבתי במיטה והדלקתי טלוויזיה.

השעה 18:30 אני כבר צריכה להתחיל להתלבש.
קמתי מהמיטה והוצאתי מהארון חולצה בצבע תכלת עם כתוביות, ג׳ינס כחול עם קרעים, נעליים לבנות ותיק לצד(תמונה למעלה), לבשתי אותם ויצאתי מהבית.
הלכתי ברגל למסעדה כי זה היה דיי קרוב לבית שלי.
כשהגעתי לשם נכנסתי וראיתי את דורון יושב ומסתכל עליי, התקרבתי אליו והתיישבתי מולו.
״איך את?״ שאל.
״אני בסדר...״ אמרתי.
״תקשיב... בואו לא נפגש יותר... אני לא רוצה שוב פעם בעיות עם ליאור או איתך....״ אמרתי עייפה.
״ל-מה? אין יותר ליאור! זה רק אני ואת!״ אמר והתקרב אליי.
״לא! אתה לא יכול פשוט להופיע כאילו כלום לא קרה.... היינו בקטע... ונתנו לזה הזדמנות אבל אתה מאחורי הגב שלי הייתה עם ליאור... זה ממש פגע בי לא הייתי יושנת לילות אבל התגברתי על זה, אני לא צריכה שוב את זה על הראש״ אמרתי.
״אני מבטיח לך שהשתנתי! אני לא כזה יותר!״ אמר.
״אני מצטערת אבל מזמן אין לי כבר רגשות אלייך... אבל נוכל להישאר חברים טובים!״ אמרתי וחייכתי.
״חברים? אני לא צריך את זה!! אני צריך אותך!״ אמר.
״מצטערת....״ אמרתי וקמתי ממקומי והתחלתי להתקדם ליציאה באתי לצאת אבל הוא תפס אותי ומשך אחריו.
״דורון!! תעזוב אותי!!!״ צעקתי אבל הוא לא הגיב והמשיך למשוך בידי.
״דורון!!! אתה מכאיב לי!! שחרר אותי!!!״ אמרתי ואז הוא נעצר והסתכל עליי ואמר
״אם את לא שלי את לא של אף אחד!!!״ עצבני.
״מה יש לך לעזעזל!!! תירגע אנחנו לא נפרדים לתמיד!! אנחנו נשאר חברים טובים!!! אבל אם תמשיך בקצב הזה גם חברים לא ניהיה!!! תעזוב אותי מייד!!!״ צעקתי.
לפתע הוא תפס את ראשי ונשק באגרסיביות את שתפיי, בתגובה לכך לא פתחתי את פיי.
הוא התנתק ממני כי נשכתי את השפה התחתונה שלו ואמר ״אחח!!! כלבה!״ וסטר לפניי בכל הכוח, זה היה ממש כואב הרגשתי שורף על הלחי שלי, ונפלתי לריצפה.
״מי את בכלל יא חתיכת כלבה ואני עוד רוצה אותך!! מגיע לך על כל מה שעברת בעבר עם הליאם הזה שסיפרת לי!! בטח נימאס לו ממך הוא השתעמם אבל קודם שיחק בך ואז זרק אותך! אם אני הייתי במקומו הייתי עושה את אותו הדבר!״ צעק וירק ‏לכיווני.
הרגשתי כזאת מושפלת וכל כך נפגעתי מהמילים שלו כי באמת בעבר הוא היה בן אדם חשוב בשבילי.
השפלתי את מבטי ודמעות התחילו לרדת מעיניי.
״מה את בוכה??״ שאל אך לא הגבתי לו.
״תיבכי לבכות זה טוב״ אמר וניסה להרים אותי.
״אני רואה שאתם נהנים פה״ לפתע נישמע קול מוכר, הסתכלתי לכיוון הקול וראיתי שזה ליאם.

המשך יבוא❤️
אשמח עם תצביעו ותשתפו את הסיפור❤️