איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק-15

(סורי על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)
התחלתי ספר חדש... שניקרא (את כל כל שלי)
אני ימשיך אותו כשהספר הזה יגמר, אבל אתם יכולים ליקרוא אותו העלתי פרק אחד ולירשום מה דעתכם תודה❤️
קריאה מהנה❤️

״ג׳ייס....״ התחלתי להגיד והתאפקתי לא לבכות.
״אני רוצה לספר לך משהוא.... בהתחלה לא רציתי להגיד אבל החלטתי שכן... עדיף שתשמע את זה ממני ולא ממשהוא אחר..... הייתי חברה של אח שלך במשך 3 שנים...״ אמרתי ונתתי לדמעות שלי לרדת.
״זה היה הקשר הכי רציני שהיה לי אי פעם... אני אהבתי מכל הלב את ליאם... ואחרי שהוא עזב לא יכולתי לשכוח ממנו... עד עכשיו....״ אמרתי בעצב.
הוא הסתכל עליי המום, מופתע ומבולבל.
״אני מצטערת שהשתמשתי בכך..... אתה בחור טוב, חמוד ודואג... אבל אני עדיין...או...״ אמרתי ונאנחתי בכבדות.
״אבל אני עדיין אוהבת את ליאם...״ אמרתי ודמעות לא מפסיקות לרדת.
הסכלתי עליו והוא עליי והייתה דממה.
לפתע ראיתי אותו מתרחק ממני וצועד אחורה.
״ז-זה.... בצחוק או שאת רצינית?״ שאל לפתע.
״אני רצינית...״ אמרתי.
״א-אני... את.... כל זה שקר?״ שאל עם דמעות על העיניים.
הנהנתי את הראש לחיובי ועצמתי את עיניי, רציתי פשוט... לבכות את כל החיים שלי באותו הרגע.
הוא בא להגיד אבל עצר את עצמו והלך.
אני מבינה אותו! אני גם מרגישה את אותו הדבר!!! ג׳ייס אני מצטערת!!!.
נפלתי על הרצפה והתחלתי לבכות.
בכיתי הרבה זמן, קיללתי את עצמי על זה!! האשמתי את העצמי על זה!!! צעקתי והתחלתי לדפוק את היידים שלי על הרצפה, איפו לא שמתי לב ולא היה לי אכפת שיורד גשם.
לפתע ראיתי שמכונית שחורה עצרה לידי.
הבנתי שזה ליאם, קמתי מהרצפה מלוכלכת ורטובה ונכנסתי למכונית.
בלי להגיד שום דבר נסענו.
כל הדרך הסתכלתי על החלון וראיתי את הדרך שנסענו בה, הנחתי את הראש לחלון וניזכרתי בכל הדברים שעשינו ביחד איך בפעם הראשונה שנפגשנו.... איך הוא לימד אותי למזוג אלכוהול... איך שצחקנו ביחד... את החיוך שלו.... איך שהוא בא ועזר לי שהייתי חולה... ושוב התחלתי לבכות.
אחרי שעה של נסיעה חזרנו לבית של ליאם, יצאנו ונכנסנו לבפנים, הלכתי אחריו לחדר שהייתי בו בפעם הראשונה נכנסו אליו והוא אמר
״תלכי להתקלח... ותתלבשי חם שלא תתקררי״ וסגר את הדלת.
עשיתי לפי מה שהוא אמר, נכנסתי לאמבטיה עם מים חמים ועצמתי את העיניים שלי.
אחרי 10 דקות יצאתי מהמיקלחת ולבשתי את הבגדים שהיו בארון.
וכמובן שלא יכולתי להירדם, כל פעם שאני סוגרת את העיניים שלי אני מדמיינת את ג׳ייס ומתחילה שוב לבכות.
יצאתי מהחדר והתחלתי להסתובב בכל הבית, לפתע עצרתי וראיתי בצד מראה גדולה, התקרבתי אלייה וראיתי את השרשרת שג׳ייס נתן לי.
״אני מצטערת...״ מלמלתי והמשכתי ללכת.

הלכתי עד שראיתי את ליאם יושב בחוץ ומעשן, פתחתי את הדלת ויצאתי לגינה, התקרבתי אליו והתיישבתי ליידו ואמרתי
״ממתי אתה מעשן?״ והסתכלתי על השמיים.
״מהפעם האחרונה שלנו״ אמר עם הגב לכתף שלי.
״ומה זה עושה?״ שאלתי.
״זה עוזר לי להירגע, ואם את רוצה אחד את לא תקבלי״ אמר והוציא עשן מהפה.
״למה לא?״ אמרתי והסתכלתי על הגב שלו.
״ככה זה לא בריא״ אמר.
״זה לא בריא ואתה בעצמך מעשן.. מצחיק אתה..״ אמרתי וסובבתי את ראש חזרה לעננים ובלי לשים לב נרדמתי.

למחרת בבוקר
התעוררתי מוקדם בבוקר כי לא יכולתי להירדם, עדיין חשבתי על אתמול ולא יכולתי לשחרר.
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי במיטה ״שלי״.
קמתי והלכתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים.
כשסיימתי יצאתי מהחדר והלכתי למטבח כי הייתי רעבה, פתחתי את המקרר והוצאתי ירקות לסלט שאני רוצה להכין.
בזמן שחתכתי ראיתי את ליאם והוא אמר לי
״את לא צריכה להכין לעצמך... יש עוזרות שעושות את זה״ ומילא לעצמו מים בכוס.
״יש לי ידיים אני יכולה לעשות לעצמי״ אמרתי והמשכתי לחתוך.

״אחחח!!!״ אמרתי וראיתי שחתכתי את עצמי באצבע והתחיל לרדת לי דם.
״את בסדר?״ שאל ליאם בדאגה ומהר תפס את אצבע שלי ומנה מדם לרדת.
הוא פתח את המגירה עם היד השנייה שלו והוציא תחבושת.
הוא חיבש לי את האצבע ואמר
״תיהיה יותר זהירה!״ בדאגה.
״תודה אבל אני לא צריכה את הדאגה שלך!״ אמרתי והמשכתי לחתוך.
״את לא אוהבת שאני דואג לך?״ שאל.
״לא אני לא אוהבת!!! סבבה!! אני לא אוהבת  את זה ולא אותך ואת הסביבה שלך!!!״ אמרתי בעצבים.
עצרתי את עצמי וזרקתי את כל הסלט שחתכתי לפח והלכתי.
יצאתי שוב פעם לגינה והתיישבתי במקום שישבתי בו אתמול.

אחרי חצי שעה ראיתי את ליאם יוצא, מתקדם אליי ואומר
״אני צריך ללכת לעבודה תישארי פה ותיהיה ילדה טובה״.
לא הגבתי לו והוא הלך.
היה לי משעמם ועצוב... הסתכלתי מה יש מסביב, וראיתי בשולחן שליאם אתמול ישב קופסת סיגריות.
לקחתי אותה והדלקתי אותה, והכנסתי אותה לפה, נשפתי והוצאתי עשן מהפה.
״אז זה מה שמרגישים שמעשנים?״ אמרתי והמשכתי לעשן.
עצרתי את עצמי שראיתי שעישנתי 5 סיגריות אחת אחרי השניה.
נכנסתי בחזרה ואיזה עוזרת אחת אמרה לי שהאוכל מוכן.
התיישבתי והתחלתי לאכול.
אחרי שסיימתי הלכתי לספה והדלקתי טלוויזה.

לאחר 4 שעות.
*טוק *טוק *טוק לפתע נשמעו דפיקות בדלת.
לא הגבתי כי חשבתי שאחת העוזרות תפתח את הדלת.
*טוק *טוק *טוק נשמעו עוד הפעם דפיקות בדלת.
קמתי בעייפות והלכתי לפתוח את הדלת.
פתחתי את הדלת וראיתי גבר עם שיער שחור ועיניים ירוקות, גבוה ולבוש בחולצה וג׳ינס.
״איפו ליאם?״ שאל.
״בעבודה״ אמרתי והלכתי חזרה והתיישבתי בספה.
״ומתי הוא חוזר?״ שאל.
״תשאל אותו אתה״ אמרתי והמשכתי ליצפות בטלוויזיה.
הוא התיישב ליידי והסתכל עליי.
״אתה צריך ממני משהוא?״ שאלתי והרמתי גבה.
מי זה לעזעזל?? ומה הוא מסתכל עליי ככה??.
״ לא את פשוט מזכירה לי איזה מישהיא..... את לא הבת של מוריס? זכרונו לברך...״ אמר.

המשך יבוא ❤️
אשמח שתצביעו ותשתפו את הסיפור❤️