פרק 36

198 10 5
                                    

"זה לא נגדך ואני מתה לשמוע, אבל היום יום גדול ואני סופר עייפה, השעה
02:37 וכדאי שנלך לישון, במילא אנחנו פתורים מלימודים אז תוכל לספר לי את זה כשנקום?" שאלה אותי והנהנתי.

"אתב יכול להישאר לישון, אני יודעת שדניאל הזמין סטוץ" אמרה וצחקנו.

12 בבוקר
נקודת מבט קלואי

קמתי ובאותו הזמן גם כריס

אכלנו ארוחות בוקר ואז הוא התחיל.

"זוכרת שהיינו בבית הישן שלך? והלכת לשים את המתנה בחדר?"

"כן..." מה זה קשור

"ברטה ומגי תמכו בהחלטה שלך לשחק כדורסל?"

"לא" אמרתי ונזכרתי שהן אמרו שאני אשלם על זה. הן אירגנו את הכל?

"אז הן אמרו לי שמגיע תצטרף לקולג' שלנו ושאני אצטרך לבגוד בך איתה ולשחק את עצמי איתה כל הזמן כשנהיה בפומבי"

"אם לא, הן יהרסו לך את הקריירה בכדורסל. יש להן קשרים פה בקולג'?"

"כן" עניתי

"למה יש לי הרגשה שיש פה אבל?" המשכתי

"אבל אני חושב שפישלתי, דיברתי איתך ואתמול בגמר בכלל הרסתי"

"כל הזמן עשית את זה כדי שהקריירה שלי בכדורסל לא תיהרס?" שאלתי והוא הנהן.

"תספר לי קצת על איך עברה עלייך התקופה"

"נורא. התגובות התחלקו לשני סוגים.
אלו שדיברו עלייך חרא ורציתי להרביץ להם.
ואלו שקיללו אותי שאני חרא מבלי לדעת למה עשיתי את זה.
אבל לא משנה מה עשיתי פגעתי בך"

נשמעו דפיקות על הדלת.

"מי זה" שאלתי.

"קלואי הגענו כדי לאחל לך בהצלחה"

"שיט" לחשתי לכריס.

"אל תצא מהארון עד שאני אומר לך, ואל תשמיע שום קול" אמרתי והחבאתי אותו בארון קולבים שלי.

פתחתי להן את הדלת.

"מה אתן רוצות" שאלתי

"לאחל לך בהצלחה כמובן"

"אין צורך. לא מכן"

"למה קלו?" מגי שאלה

"כאילו שאתן לא יודעות" אמרתי ונזכרתי שאסור שידעו שאני יודעת.

"אז פה את גרה" אימי אמרה והחלה להסתובב בדירה.

"הבית שלנו גדול יותר, נקי יותר, מסודר יותר, למה את לא גרה איתנו?" מגי אמרה והחלה גם היא להסתובב בחלקים אחרים.

"טוב לי פה"

"אז תספרי לנו על הנשיקה של אתמול" אמרה והחלה להזיז ספות כאילו היא מחפשת משהו.

3 wordsWhere stories live. Discover now